ראיונות
פאולו קוריה: "עם גראס השארתי אלכוהול וסמים אחרים"
בגיל 46, ואחרי עבר של התמכרויות ושתי תאונות שהותירו אותו עם השלכות קשות לשארית חייו, פאולו קוריה מצא בקנאביס לא רק את השער לאלכוהול והרואין אלא גם את ההקלה מהכאב שמייסר אותו. יום יומי. קנאביס גם עוזר לך להפחית מתח, מעורר את התיאבון, מסיח את דעתך ומחזיר לך קצת חשק לחייך, מקל במעט על הסבל המתמיד שלך.
פאולו קורייה אולי מייצג את אותם אנשים שלא היו להם הזדמנויות שוות בחיים, כבר מלידה. השני הצעיר מבין שבעה ילדים, הוא גדל בשכונה החברתית פונטה דה אנטה, באספיניו, במשפחה עם מעט משאבים ואב אלכוהוליסט, שהיכה אותו כמעט כל יום. כשפאולו היה בן 10, אביו מת בגיל 43, קורבן של אלכוהוליזם ועישון. בלי חלופות גדולות, ובלי רצון ללכת לבית הספר, הוא התחיל לעבוד ובגיל 13 כבר הועסק ב-Soares da Costa, אחת מחברות הבנייה הגדולות במדינה. ושם התחילו חייו המשובשים, שכללו אלכוהול, סמים, HIV ושתי תאונות, שהותירו אותו 80% נכות בגיל 25 וכאבים כרוניים קבועים.
בדירה בה הוא מתגורר עד היום עם אמו ואחיו, נכנסים בחורף הרבה קור ולחות דרך החלונות הישנים, מה שמחריף את כאבי הגב. לעתים קרובות הוא אומר שהוא ישן עם הבגדים שלו, כדי להימנע מלהדליק את המחמם, ובכך לא להגדיל את חשבון החשמל שלו. "כשהחורף מגיע, אני כבר יודע שהולך להיות קר... אני אפילו בוכה! נמאס לי לחיות כאן, אין תנאים בכלל", הוא קונן.
פטריות מצטברות על התקרה והקירות של כל חדר, במיוחד בחדר האמבטיה, שאין בו אוורור ואשר תמיד נסתם, בגלל הצנרת הישנה ו'כל הזבל שאנשים שולחים לאסלה'. Sanita', אומרת אמו של פאולו. אותנו, כשהיא מראה לנו את הבית, שבו הם גרים בערך 17 שנים. "הכל רקוב, זה מריח כמו עובש. זה עצוב לחיות ככה", הוא אומר, מיואש בעליל.
פונטה דה אנטה הוא מתחם דיור סוציאלי מוזנח. בשנה שעברה פנה נשיא מועצת העיר אספינו, פינטו מוריירה, "פנייה נואשת" לממשלה בנוגע לתנאי החיים של תושבי השכונה, וזיהה אותם כ"לא ראויים לחיות בהם". על אחד מאמר מ-Jornal de Notíciasמיום 11 בפברואר 2021, ראש העיר הצהיר כי קיימות בעיות מבניות חמורות בבתי הדיור של פונטה דה אנטה, בבעלות המדינה - כלומר ה-IHRU - המכון לשיכון ושיקום עירוני - אשר "מסכנות אנשים וסחורות" .
ללא עבודה או כל קשר רומנטי במשך שנים רבות, פאולו חי בדיכאון ולעתים קרובות מתחשק לוותר על החיים. "אני לוקח רק תרופות כדי להתנייד כאן, אבל אין לי אינטרסים... אם הייתה לי עבודה לבדר את עצמי, להרוויח את הכסף שלי, אפילו לתת לאמא שלי ולא להיות שם תלוי בה, אתה יודע? זה עולה..."
בילינו אחר צהריים עם פאולו קוריה, באספיניו, כדי ללמוד עוד על הסיפור שלו, הקשיים שלו וגם להבין איך הקנאביס עזר לו לאורך חייו.
פאולו, איך התחילו בעיות הבריאות שלך?
הבעיות הבריאותיות שלי התחילו כשנכנסתי לסמים והחלפתי מחטים עם אחי וכמה אנשים. הם כבר שלחו אותי לחזור על כמה ניתוחים ב-95 או 94 ולא היה אכפת לי; אחר כך אושפזתי בבית החולים דה אוויירו ומשם שלחו אותי לבית חולים אחר, שם אמרו לי שיש לי HIV. אמא שלי שאלה את הרופא אם יש בעיה שאני משתמשת במגבות או משהו, אבל לא, רק חפצים חדים (כדי לגלח וזה) ועם HIV אני יכולה להיות רגועה, לא הייתה בעיה.
לפאולו 80% נכות וקשה לו ללכת ולכן הוא מעדיף לרכוב על אופניים. כאן, רדו ברחוב שנותן גישה לשכונת פונטה דה אנטה, שבה אתה גר, באספיניו. צילום: לורה ראמוס | קנריפורטר
איפה נולדת וגדלת?
אמי הגיעה מאנגולה ב-74 ולא היה לה מגורים, נולדתי בפורטו ב-75, אבל עד מהרה הגעתי לאספיניו, שם גדלתי ותמיד גרתי. לאמא שלי היה מוסד וגרנו שם בשכונה 13, 14 או 15 שנים, אני לא יודע יותר. לא, עברו 17... זה עבר מאז שהפצצות היו שם, אני לא יודע.
מה היה העיסוק של ההורים שלך?
אבי עבד בעירייה, על השטח. והוא מת בגלל זה, שואף אדים והכל, הוא עישן הרבה וגם שתה, הרבה... הוא מת מוקדם, בן 43.
בן כמה היית כשאביך מת?
זה היה אמור להיות בן אחת עשרה.
איך הייתה הילדות שלך?
הילדות שלי לא הייתה טובה בכלל... גם לי היה אבא חורג... לא הסתדרתי איתו... ואז בן אדם מתחיל להרהר והוא אפילו היה אדם טוב, אתה יודע? אמי גרה יותר שנים עם אבי החורג מאשר עם אבי.
"אבא שלי שתה הרבה ולא יכולנו לשחק... קיבלנו מכות. לי, בתור ילד, מעולם לא היה לי צעצוע".
כמה אחים יש לך?
היינו שבעה. אחד כבר מת מ-HIV. הייתי בבית חולים אחד והוא בבית חולים אחר.
האם גרו שבעה אחים באותו בית?
כן. שתי בנות וחמישה בנים.
עד איזה גיל אביך גר עם אמך? או שהם נפרדו כשהיית עדיין תינוק?
לא, אבי מעולם לא נפרד, הוא נפטר ואמא שלי הצטרפה מאוחר יותר.
איך היו חיי המשפחה שלך?
אבא שלי שתה הרבה ולא יכולנו לשחק... קיבלנו מכות. הוא אפילו לא נתן לנו ממתק, כלום... לי, בתור ילד, אף פעם לא היה צעצוע. הצעצועים שקיבל היו ממועצת העיר, כי הוא עבד במועצת העיר, ובאותה תקופה הציעו צעצועים בחג המולד. אם היינו הורסים את הצעצועים, עדיין היינו מקבלים מכות.
אבא שלך שתה כל יום?
כן.
ואמא שלך, היא הגנה עליך?
אֵיִ פַּעַם. עד היום אין לי מה להגיד על אמא שלי, היא עוזרת לי בהכל. כל מה שאני צריך, אמא שלי עוזרת. והיא יודעת שאני מעשן. לפעמים היא קוראת לי נרקומן, אבל זה לא... עמוק בפנים, היא יודעת שזה לטובתי.
האם פול הלך לבית הספר?
כן, למדתי בכיתה ד'. עדיין הלכתי לציקלו, אבל התגעגעתי יותר פעמים ממה שהלכתי לבית הספר.
לא אהבת ללכת לבית הספר?
לא, רציתי לעבוד. רציתי את הכסף שלי, אבל הכסף, אחרי הכל, לא היה בשבילי, נכון? נתתי את זה לאמא שלי, כשהייתי בן שתים עשרה או משהו, אבל אז, כשהייתי בן חמש עשרה, התחלתי לשמור הרבה כסף לעצמי.
באיזה גיל התחלת לעבוד?
בן שתים עשרה. הייתי רפד מכוניות ב-Manuel Cavadas, כאן ברחוב Rua 20. ואז נסעתי לסוארס דה קוסטה, כשוליית מנעולן, כשהייתי בן שלוש עשרה. מגיל שלוש עשרה עד 16, בן 17, כי אז עזבתי, ואז התחלתי להיכנס לסמים קשים. עבדתי באתרי בנייה ואף פעם לא היה אף בוס ששלח אותי בגלל שהייתי ערס, פשוט עזבתי את סוארס דה קוסטה כי הבטחתי להרביץ למנהל עבודה (מה שלא הייתי צריך לעשות בגלל הכפפות), אבל אף פעם לא היה מישהו שהעיף אותי החוצה בגלל היותי זבל.
פאולו קורייה התחיל לעבוד בגיל 12, כרפד רכב, ומספר שבגיל 13 כבר היה לו חוזה בסוארס דה קוסטה, אחת מחברות הבנייה הגדולות במדינה. צילום: לורה ראמוס | קנריפורטר
אז העבודה שלך עברה טוב...
כן, כן, כשהייתי בת 13, 14, כבר כתבתי מאה ומשהו סיפורים קצרים. רק על הבונוס הרווחתי עשרים ומשהו כמו המשכורת שלי, ואז עבדתי שעות נוספות, עבדתי למשל משבע בבוקר עד חצות, שתיים בבוקר, שלוש בבוקר...
היה לך חוזה עבודה?
בסוארס דה קוסטה היה לו חוזה.
בגיל 13? וזה לא נחשב לעבודת ילדים? אתה לא צריך להיות בבית הספר...?
אני לא יודע... הכניסו אותי.
איך צורכים קנאביס? האם זה תמיד מעשן?
זה מעושן. אין לי וופורייזר, אף פעם לא ניסיתי אותו, אבל אני אקנה וופורייזר כדי לנסות, לראות... אומרים שטרפנים מרגישים יותר טוב, הכל... אני אנסה לקנות מְאַדֶה.
יש לך כסף לזה?
אני לא, אבל אני אצטרך להשיג אחד.
וגם אתה חוסך?
כן.
כמה אתה מרוויח בחודש?
אני מקבל 275,30 יורו בפנסיה, וזה לא מספיק. אם אתה קונה חפיסת טבק כל יום, יש לך 275 אירו.
אבל האם אתה מעשן חפיסת טבק ביום?
לא, אני מערבב את זה עם גראס.
אז אתה מעשן רק קנאביס?
כִּמעַט. ויש לי שם אידוי שמן CBD. ביטוח לאומי עזר לי בטיפול תרופתי. אני לוקח שם את הקבלות והיא שולחת לי את הכסף.
אמא שלך עוזרת?
זה עוזר, זה עוזר. אבל אמא שלי הולכת להיות בת 79... לנקות את הבית... אחותי הולכת לשם, הדבר היחיד שהיא צריכה לעשות זה לעזור בניקיון. הבית כל כך מלא אבק, אתה מבין? זה קצת מבולגן.
"אמא שלי אמרה לי פעם לשתות אלכוהול, כי זה יותר זול. אבל עמוק בפנים היא יודעת שאלכוהול לא טוב בכלל..."
והאם אכפת לה שלפאולו יש את הצמחים שם?
לא, אז כששדדו אותי, היא גם התעצבנה... בצריף... כשהיא ראתה איך אני נראה, אוי אלוהים, לא יכולתי לראות את הבחור כמה חודשים, השכן שלי, לא יכולתי לא רואה אותו... כשאני אעלה למעלה, אראה לך את הצריף שלי. רק הדלת של הצריף שלי נפרצה, זו שבחוץ לא נפרצה. ומאוד אהבתי שזה חוקי, אפילו למטרות פנאי, אדם הולך לחנות, כאן ברחוב 19 ומה מוכרים שם? עשב CBD. תירגע, אבל אין בו את ה-THC הזה שאדם רגיל לעשן. סמים... בשכונה שלי, זה נראה כמו אליקסו. ומתחת לבניין שלי אנשים תמיד "נסקלים באבנים", אתה יודע?
האם יש הרבה סחר בסמים בשכונה שלך?
כמובן שיש. הרואין, קולה... וזה אנשים שלא משתמשים בזה, הם רק מרוויחים כסף.
והם הציעו לו הרואין כשפאולו רצה לקנות קנאביס?
זה היה זה.
אמו של פאולו קוריה היא בת 79 ודואגת לעתידו של בנה. צילום: לורה ראמוס | קנריפורטר
בן כמה היית?
היה משהו... גם אני התחלתי לעשן קנאביס... התחלתי לשתות מוקדם ואז גם עישנתי. היה אדם בעבודה שהכיר לי ג'וינט ועישנתי אותו ואהבתי אותו... "אה, למה לא?"... ניסיתי אותו ואהבתי. ואז נכנסתי לאלכוהול, נכון? אבל לא שתיתי הרבה... שתיתי! הוא שתה, שתה הרבה. תמיד שתיתי הרבה. ואז נכנסתי לסמים... הרואין. עבדתי על הגשרים, שם בלינדוזו ובפריירה דו זזרה, ולאמא שלי היו בקבוקי וויסקי בחנות למכור וכבר גנבתי בקבוקי וויסקי כשעבדתי בסוארס דה קוסטה, על הגשרים. והאנשים האלה מאלנטחו, האנשים האלה הביאו בקבוקי יין והיו כמו "קב", הו ישוע... הם שתו שם בירה ב-10 בבוקר וגם אני התחלתי לשתות, גם אני אכלתי כריכי ביצים... אלו היו זמנים אחרים אז זְמַן. כריך הביצים היה טעים.
אז בבנייה אזרחית, אתה חושב שיש הרבה צריכת אלכוהול וסמים?
בעיקר אלכוהול, יש. ואפילו בחופים, עדיין יש הרבה וי, אין משטרה. אם אסור לצרוך אלכוהול בכבישים ציבוריים... לפני זמן מה ראיתי אנשים הולכים לפינגו דוק כדי לשתות בירה והולכים לים. היו צריכים להיות בדיקות על החוף, כי לא ניתן לצרוך אלכוהול על החוף, אני חושב, אני לא יודע...
אלכוהול אפשר לצרוך בכל מקום... זה נפוץ, לא? זה מקובל.
אלכוהול הוא הסם הכי נגיש שיש לאדם. הרבה אנשים אומרים לא, אבל זו התרופה הכי זולה שיש. אמא שלי אמרה לי פעם לשתות אלכוהול, זה יותר זול. אבל עמוק בפנים היא יודעת שאלכוהול זה לא טוב...
"עם קנאביס אני יכול להיות מוסח יותר, לא לחשוב כל כך הרבה, זה מקל על הכאב ואני יכול לצחוק יותר, אני לא סובל כל כך".
אבל מה לגבי הרואין, אז איך זה קרה? כבר שתית אלכוהול, באיזה גיל התחלת להשתמש בהרואין?
בגיל 16, 17... מעושן. אבל זה היה פתאום, עישנתי והתחלתי להזריק מיד. היה גם אח שלי... הוא היה בפורטו, הוא לא היה איתי, ואז הוא בא לכאן לבית של אמא שלי וחלקתי איתו מחטים... והוא בטח כבר נדבק... זהו. וזה לא היה רק איתו, זה היה עם אנשים אחרים שחלקתי מזרקים. באותה תקופה לא היו טנדרים להחלפת מזרקים או משהו, היית צריך ללכת לבית המרקחת וכיוון שהיה לך הנגאובר, רק רצית להסתדר. אפילו השתמשתי במים מנהר ה"מנדי".
אבל בינתיים הייתה תאונה באמצע והייתה לו בעיה ברגל, לא?
כן, עברתי תאונה, שהייתה כשעבדתי ב-Ferreira do Zêzere, על הגשר. אני והשוטר שלי באנו. ישנתי, אני בטוח... הקצין שלי, אני לא יודע אם הוא נרדם, התנגש על עמוד לידי והייתי בתרדמת שבועיים. הייתי בבית חולים בקוימברה ואז הועברתי לאספיניו כדי לעבור ניתוח ברגל.
האם זו הייתה התאוששות ארוכה?
זה לא היה הרבה זמן, זה היה חדש והתאוששתי היטב. אבל עכשיו שמתי את ידי כאן ונראה שאני מרגיש כאן כאב. יש לי ספסטיות בגלל שבר בעמוד השדרה.
פאולו אומר שאין לו הרבה סיבות לחייך, אבל הוא עשה זאת במסיבת הסגירה של PTMC – פורטוגל קנאביס רפואי, על סיפון קטמרן, על נהר הטאגוס, בליסבון. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא ביקר בבירה והלך על סירה. צילום: Renato Velasco | PTMC/Cannareporter
ואיך הייתה התאונה האחרת הזו?
הטור היה כשהפסקתי לסמים קשים... נכנסתי לאלכוהול, כדי לא לצרוך סמים הייתי תמיד שיכור. נרדמתי על קיר, נפלתי והלכתי לבית החולים. שלחו אותי הביתה עם שבר בעמוד השדרה, הלכתי לבית חולים אספיניו, מאספיניו הלכתי לבית חולים סאו סבסטיאו, מסאו סבסטיאו שלחו אותי לאספיניו, מאספיניו שלחו אותי הביתה עטופה בסדין והיה לי שבר בעמוד השדרה אמרתי לאמא שלי שאני לא רוצה להישאר בבית, שאני רוצה ללכת לבית חולים ונסעתי למונטה דה וירג'ן ורק אחרי שבועיים שלחו אותי ל-MRI. היו לו שני חוליות צוואר הרחם "מגוררות" ואני נאלצתי לעבור ניתוח בסאו סבסטיאו. והייתי שם זמן מה, כשהברזלים מותחים את חוט השדרה, ואז לנתח.
בן כמה הוא היה?
הייתי בן 25.
ובגיל 25, הוא נשאר עם סרטי המשך לנצח...
כן, הדבקתי שני חוליות על הצוואר. זה משתק את כל הצד הימני שלי. אין לי מסת שריר בצד ימין, אני אפילו לא יכול לפתוח את היד לרווחה. אני עושה פיזיותרפיה ואני לא יכול להרים את זה, אין לזה כוח.
וספסטיות?
כן, הרבה, על הרגל.
איך יצרת מאוחר יותר את הקשר הזה עם קנאביס?
כי הגעתי לנקודה מסוימת ופניתי לעצמי: “אם אמשיך לשתות אלכוהול, אני הולכת למות. אם אני מעשן איזה ג'וינט, אני הולך טוב וזה רק עושה לי טוב". זה מקל על הלחץ, הכאב, גורם לי לרעב ואני מרגיש מצוין.
ואיך ירדת מאלכוהול ומהרואין?
זה היה עם הגראס. גם עם חשיש. אבל עם גראס השארתי אלכוהול וסמים אחרים. התכוונתי לקנות אותו בשכונה, כי לא שתלתי אותו, אבל עכשיו יש לי אותו, לעצמי, לצריכה שלי, ואני כבר לא צריך להוציא כסף. זה כסף ששמתי בכיס שלי.
"הגעתי לנקודה מסוימת ופניתי לעצמי: 'אם אמשיך לשתות אלכוהול, אני הולך למות. אם אני מעשן כמה ג'וינטים, אני בסדר וזה רק טוב לי'. זה מוריד לי מתח, כאב, פותח לי את התיאבון ואני מרגיש מצוין".
מה היית רוצה לומר לאחראים ללגליזציה? לפאולו אין כסף לקנות...
אין לי 150 יורו לתת עבור 15 גרם. איפה? אף פעם בחיים…
איפה אתה בדרך כלל משיג את הקנאביס שלך?
הקנאביס שלי? אני זה ששותל, כמה רגליים בשבילי.
אתה יודע שזה לא חוקי...
זה לא חוקי, אבל אני חייב לשתול את זה, זו לא אשמתי שזה לא חוקי... אני רק צריך לשמור על החיים שלי!
מה אם המשטרה תופיע בדלת?
הו, זה רק יכאב לי! הוא ייקח הכל ואני אלך לשופט והוא ישלח אותי הביתה... אין לי בעיה עם זה, אף פעם לא הייתה לי, אני לא סוחר, זה לצריכה שלי.
וגם על זכותך לבריאות...
זו זכותי וזו להתייחס אליי...
האם פאולו הבין שקנאביס טוב לו?
כן, כן, והרבה…
וכשהזכרת את זה לרופא שלך, מה היא אמרה לך?
"הו פאולו, אם תבוא לכאן בגלל קנאביס, אני אשחרר אותך מיד!" ואני הייתי ככה... הפסקתי. אני נאלצת להיות תלויה בגלולות. דמעות עלו בעיניי. הייתי המום.
האם אתה חושב שחסרה לה אמפתיה לסבל שלך או שאתה חושב שחסר לה מידע כדי להבין שקנאביס יהיה הטוב ביותר עבורה?
כן, אני חושב שבטח אין לה מידע עדיין, לרופאים עדיין אין הרבה מידע... אפילו עם רופא המשפחה שלי, היא עשתה פגישה עם הרופאים האחרים על קנאביס ואמרה "היי פאולו, אני הולך לשלוח אותו לפגישת כאב, הם מתמודדים עם זה". וכשהלכתי לייעוץ כאב הרופא אמר "אם אתה פה רק בשביל הקנאביס, אני הולך לשחרר אותך. יש עוד תרופות לנסות, מלבד טרמדול ואקמול, בוא ננסה ואז נראה”.
חלק מהתרופות שפאולו נהג לקחת. כעת, הוא אומר שהוא לוקח רק את אלה עבור HIV ודיאזפאם, שהוא עדיין לא הצליח לעצור. "אני תקוע," הוא אמר, לגבי הבנזודיאזפין, שהרופא הורה ליטול בצהריים ובערב. צילום: לורה ראמוס | קנריפורטר
ומה עם התרופות האלה?
רַע. הקאה... הייתי הולכת לבית הקפה ונראה היה שאני כולי טיפשה, כולי מסוממת, לא הרגשתי טוב בכלל. אפילו בבטן, פסלונים, הכל, לא הרגשתי טוב. כאבי ראש, רבים. אני לא צריך טרמדול... הכאבים שהיו לי הם הכאבים שיש לי, לקחת טרמדול או לא, הם זהים. עם קנאביס אני יכול להיות יותר מוסח, לא לחשוב כל כך הרבה, זה מקל על הכאבים שלי ואני יכול לצחוק יותר, אני לא כל כך סובל.
יש לך מצב נפשי אחר?
כן, כן, יש לי מצב נפשי אחר, זה לא קשור לטרמדול. אלה שאומרים טרמדול אומרים דיאזפאם, התרופות האלה שאני לוקח.
אילו תרופות אתה לוקח?
אני לא יודע את השמות של כל התרופות, אני יודע שאני לוקח את האנטי-רטרו-ויראלי של HIV, שזה לא קשור לזה, אני לוקח דיאזפאם, פרגבלין, חלק בגלל ספסטיות, מגן בטן ועכשיו גם אמוקסיצילין, כי התקררתי, אבל אני כבר מרגיש הרבה יותר טוב.
"זה לא חוקי, אבל אני חייב לשתול את זה, זו לא אשמתי זה לא חוקי... אני רק צריך לשמור על החיים שלי!"
הצמחים שיש לכם בבית, יודעים מה אתם מגדלים? האם פאולו בוחר את הזנים שלו?
כן, כאלה עם רמות THC גבוהות, אבל יש לו גם 1% CBD, CBN, CBG, יש לו טרפנים... זה עשב טוב.
ולא משתמשים בכימיקלים?
לא, אני משתמש רק בדשנים, אבל בסוף אני שוטף את האדמה, בשבועיים האחרונים, במים בלבד.
אז אתה יודע מה אתה צורך, נכון?
כן, כמובן, זה משהו שאני שותה ואני יודע מה אני צורך. אין פה שום דבר עם חיות, עם חומרי הדברה... אני לא משתמש בשום חומר הדברה. קוטל החרקים שאני מכין הוא עם סופר-פופ וחומץ. וזה עובד.
האם יש הרבה תנועה בשכונה שלך?
כן הרבה. אם אתה רוצה לקנות הרואין או קולה, זה בפתח.
והם לא מציעים לך?
הם לא מציעים את זה, כי גם אני לא רוצה את זה.
הם כבר יודעים?
ברור. הם תמיד רואים אותי מעשנת, הם יודעים שאני לא רוצה.
ועכשיו בגיל 46, אילו מטרות יש לך?
אני הולך לראות אם אני יכול להוציא את הרישיון שלי, כדי לראות אם אני יכול לקנות מכונית, כי אני לא הולך לרכוב על אופניים כל החיים. אני רוכב על אופניים, נדיר ללכת ברגל, אני רוכב יותר על אופניים.
מעת לעת, פאולו לוקח את הסיכון לגדל את הצמחים שלו בבית. צילום: לורה ראמוס | קנריפורטר
מה תרצה לעשות בעתיד, מלבד קבלת הרישיון שלך?
הייתי רוצה שתהיה לי עבודה, לבדר את עצמי, כמו עם המחשב, עבודה במחשב. אני יכול להשתמש במחשב, אני יודע לשלוח מיילים, אפילו למדתי קורס אופיס, לקחתי שיעורים בפאוורפוינט, אקסל, כל זה, אני יודע ליצור מסמך, אני יודע ליצור תיקיה, אני יודע איך לעבוד עם הרבה דברים במחשב. קיבלתי 79% נכות. הם אמרו 80% והרופא אמר "79%, בשביל מה שזה, זה עובד". בזמנו זה היה לראות אם שכר הדירה על הבית ירד, וחוץ מזה, כשהוצאתי את התעודה הרב-תכליתית, נשארתי בלי סבסוד חגים וחג המולד, כי קיבלתי פנסיה עם הסובסידיות האלה. עכשיו חלפה קצבת ההכללה ואני לא זכאי לה. זה קצת יותר, קצת, אבל אני לא זכאי לסבסוד. וחוץ מזה, שללו ממני תוספת על 100% תלות (זה היה עוד 400€), רק בגלל שגרתי עם אמא שלי, כי אמא שלי מחויבת לפרנס אותי... לא נתנו לי את זה. הייתי צריך לחיות לבד כדי לתת לי את הכסף הזה.
איבדת את הזכות הזו בגלל שאתה גר עם אמא שלך?
כן, עדיין יש לי את הניירות בבית.
ואם הוא גר לבד, האם כבר היו נותנים לו את הכסף?
הם עשו. או אם אמא שלי קיבלה רק פנסיה של בסביבות 200 אירו, חוץ מזה שיש לה פנסיה מאבא שלי... הם עשו את החשבון וזה יותר מהסף של מה אם, עוני, משהו כזה...
"יכול להיות לי חיים, נכון? אבל אני לא. זה גם HIV, חשבתי על זה כל חיי, אני לא יודע. יש לי מעט עניין."
ואיך ההרגשה לחיות כמעט על קו העוני?
אני מרגיש רע, אני מרגיש עצוב, אין לי שמחת חיים. ואמא שלי מפרנסת אותי, אמא שלי בת 79, זה קצת מסובך לחיות על חשבון אמא שלה.
אתה מסתדר עם אמא שלך?
אני מסתדר טוב, אבל אני מפריע לה מאוד... אבל אני מסתדר טוב.
אני מצטער שלא היה לך מזל...
הייתי ככה בגיל 25. אני ככה כבר 21 שנה... מעולם לא עשיתי כלום שוב. אין לי עניין בחיים. אני לוקח תרופות רק כדי להתנייד כאן, אבל אין לי אינטרסים... אם הייתה לי עבודה לבדר את עצמי, להרוויח את הכסף שלי, אפילו לתת קצת כסף לאמא שלי ולא להיות שם תלוי בה, אתה יודע? זה עולה…
פאולו, בכמה הזדמנויות, אמר שאין לו סיבה לחיות... האם אתה מרגיש כך לעתים קרובות?
כן, כי אני לא מחפש אישה, כי גם אין לי עבודה, אין לי כלום... כמו כן, מי האישה שתפרנס גבר כזה? יכול להיות לי חיים, לא? אבל אני לא. זה גם HIV שיש לי, גם אני חשבתי על זה כל החיים שלי, אני לא יודע. יש לי מעט עניין.
אבל צריך לסדר את זה... אתה מנהל את זה, על בסיס יומיומי, לא? עושה פיזיותרפיה...
כן, אני עושה את הפיזיותרפיה שלי, אני רוכב על אופניים, אני אוהב ללכת לראות את הים... אם אין שם אף אחד, עדיף... בים, אם אני לבד, עדיף.
____________________________________________________________________________________________________
[כתב ויתור: שימו לב שהטקסט הזה נכתב במקור בפורטוגזית ומתורגם לאנגלית ולשפות אחרות באמצעות מתרגם אוטומטי. חלק מהמילים עשויות להיות שונות מהמקור וייתכנו שגיאות הקלדה או שגיאות בשפות אחרות.]____________________________________________________________________________________________________
מה אתה עושה עם 3 אירו לחודש? הפוך לאחד הפטרונים שלנו! אם אתה מאמין שעיתונאות קנאביס עצמאית היא הכרחית, הירשם לאחת מהרמות של חשבון הפטראון שלנו ותהיה לך גישה למתנות ייחודיות ותוכן בלעדי. אם אנחנו רבים, נוכל לעשות את ההבדל עם מעט!
לורה ראמוס, בעלת תואר בעיתונאות מאוניברסיטת קוימברה, בעלת תואר שני בצילום והיא עיתונאית מאז 1998. זוכת פרסי עסקי הקנאביס בקטגוריה "עיתונאית השנה 2024", לורה הייתה כתבת ב-Jernal de Notícias ברומא, איטליה, וקצינת עיתונות במשרד שר החינוך של ממשלת פורטוגל ה-21. יש לה הסמכה בינלאומית בפרמקלצ'ר (PDC) והיא יצרה את ארכיון צילומי אמנות הרחוב "Say What? Lisbon" @saywhatlisbon. לורה, מייסדת שותפה ועורכת של CannaReporter® ורכזת PTMC - קנאביס רפואי פורטוגל, ביימה את הסרט התיעודי "Pacientes" והייתה חלק מקבוצת ההיגוי של הקורס הראשון לתארים מתקדמים ב-GxP לקנאביס רפואי בפורטוגל, בשיתוף פעולה עם המעבדה הצבאית והפקולטה לרוקחות של אוניברסיטת ליסבון.
תאילנד מצאה פתרון במקום בו מדינות אירופה עדיין רואות בעיה.
זמן קריאה: 13 דקות בטיול השני שלי לתאילנד, הופתעתי שוב לטובה. לאחר שביקרתי בכמה...
שגרירות תאילנד המלכותית בטוקיו מקדמת "התאמת קנבוס בינלאומי לתקנות החדשות של יפן"
זמן קריאה: 3 דקות. פגישת העסקים הבינלאומית "התאמת השוק הבינלאומי..." תתקיים מחר, 13 בנובמבר 2025.
פורטוגל: אינפארמד מעדכנת רשימות ומסירה רישיונות משתי חברות קנאביס רפואי נוספות.
זמן קריאה: 2 דקות. אינפארמד עדכנה את הרשימה הציבורית של גופים בעלי רישיון לפעילות עם קנאביס רפואי בפורטוגל. ה...
פורטוקאנה מחזקת את תיק מוצרי Hexacan שלה עם תמיסה תת-לשונית חדשה המכילה 20% THC.
זמן קריאה: 2 דקות. החברה הפורטוגזית פורטוקאנה הכריזה על השקת תמצית שמן הקנאביס Hexacan® Hexa 01 THC 20%,...
סייפרס היל אושרה כחלק ממופע הרוק אין ריו ליסבון 2026
זמן קריאה: 2 דקות. הלהקה האמריקאית האגדית סייפרס היל, שהוציאה את להיטיה "Insane in the Brain" ו-"Hits from the Bong"...
ארה"ב: עובדי גרין ת'מב תעשיות הבטיחו הסכם קיבוצי לאחר שביתה של 45 יום.
זמן קריאה: פחות מדקה אחת עובדים ב-Green Thumb Industries, אחת מחברות הקנאביס הרב-מדינתיות הגדולות ביותר בארצות הברית...
שוויץ: פקרים משתלטת על מדרופארם ומתכוננת לשלב חדש של התרחבות בתחום הקנאביס הרפואי.
זמן קריאה: 2 דקות. פקרים רכשה שני שלישים מחברת מדרופארם השוויצרית, ובכך השיגה שליטה בחברה ובפעילותה.
דרום אפריקה: חוקרים גילו תרכובות פנוליות נדירות בעלי קנאביס.
זמן קריאה: 4 דקות. חוקרים מאוניברסיטת סטלנבוש בדרום אפריקה גילו כי פלבואלקלואידים מיוצרים בעלים של הצמח...
קוביליה – פירוק שתי חממות קנאביס
זמן קריאה: פחות מדקה אחת הפיקוד הטריטוריאלי של קסטלו ברנקו, באמצעות יחידת החקירות הפליליות (NIC) של קוביליה, ב...
טוקיו תארח את תערוכת הקנביס הבינלאומית של יפן ב-14 וב-15 בנובמבר 2025.
זמן קריאה: 4 דקות. לראשונה מאז הרפורמה החוקית, יפן פותחת את שעריה לתעשיית הקנביס העולמית...
דוח מצוין