דניאל מרקל: "זה לא הגיוני ולא אנושי לאסור את השימוש בצמח הכי תכליתי שידוע"

דניאל מרסל השיג את ההישג של, עם 23 חתימות בלבד, לשים את אספת הרפובליקה (AR) לדון האם גידול עצמי של קנאביס לשימוש אישי הוא "זכות אדם בלתי ניתנת להסרה" או לא. הנימוק שלו, בן 280 עמודים, ינותח היום, בשעה 14:XNUMX, בנציבות הבריאות, שם תינתן לדניאל הזדמנות להסביר לסגנים מדוע גישה לקנאביס היא זכות יסוד והאיסור עליה אינו חוקתי.

העותר 1 מבטיח שהשקיע שנתיים בהכנת הטקסט התומך בעתירה, כולל יותר מ-40 עמודי ביבליוגרפיה. "קנאביס: יסודות לפתרון בעיה חברתית"  זה מסמך בן 280 עמודים, מתוכם רק 40 הפניות וביבליוגרפיה.

CannaReporter ראיין את דניאל מרסל, כדי להבין טוב יותר את המסע שלו וכיצד הגיע לפרלמנט.

דניאל נולד בפורטו ופעיל מאז התיכון, תמיד דאג לאיכות הסביבה ולפיתוח בר קיימא, מה שהוביל אותו לייסד את SOP (Saving the Planet) ולאחר מכן ללמוד הנדסת סביבה באוניברסיטת אביירו. הוא סיים את התואר בבריטניה, עבד כיועץ סביבתי באיטליה וחזר לפורטוגל לעשות תואר שני בכימיה סביבתית בפקולטה לרוקחות של אוניברסיטת פורטו.

לאחר מכן עבד בניהול סביבתי ואיכות מים, באנגליה, ונסע לקולורדו, בארצות הברית של אמריקה, כדי לייצר מערכות אקוופוניקה לייצור צמחים שונים, כולל קנאביס. בשובו לפורטוגל, ב-2016, הוא היה מנהל חברת ייצוא צמחי נוי, אבל החיים שינו את דרכיו. הבעיות הבריאותיות של המשפחה, בעיקר של אביו, דרשו ממנו ומזמנו רבות, ודניאל הפך מובטל. לאחר מכן החליט להקדיש את עצמו בגוף ובנפש לעתירה זו. לקח שנתיים להשלים את המסמך שה-AR יעריך היום.

מה הניע אותך להגיש עצומה זו ומה הייתה המטרה העיקרית שלך בהעברתה לפרלמנט?

ישנן שתי סיבות עקרוניות. ראשית, העובדה שחי בקולורדו בשנת הלגליזציה ועקבו וצפינו בכל הדינמיקה החברתית והמדעית סביב הצמח והיתרונות הבלתי מעורערים שהוא הביא לחולים, לצרכנים ולחברה בכלל. כשחזרתי לפורטוגל, כשדיברתי על כך בגלוי, הוא היה מנודה וכינו אותו "נרקומן", על כך שהתנצל על סמים, ומצאתי את עצמי במצב של הדרה, בעיקר בגלל זה. שנית, העובדה שאבי אובחן כחולה בסרטן המעי הגס והרופא שליווה אותו המליץ ​​שלא לעבור טיפול בשמן קנאביס, וסווג את כל המידע שמסרתי לו כ"מסוכן" ו"רחוק מכדי להיות מוכח". אבל מה שהתברר כמסוכן הוא ה"טיפול" שהיא ייעצה... העדויות ליעילותם של קנבינואידים בהפחתת וחיסול גידולים הולכות ומצטברות וכיום אין חולק לאשר שקנבינואידים (כולל THC) יעילים בטיפול ובמניעה של מחלות אונקולוגיות. ככזה, נגעלתי מהיהירות וחוסר הידיעה של הרופא ועוד יותר מהתוצאה של הטיפול כביכול. הרדיפה שהייתי נתון לה, לצד האפיזודה של אבי, חוסר המידע והידע הברור בקרב אנשים בכלל ואף בקרב פעילים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות, הביאו לכתיבת המסמך. זו מתנה לחברה הפורטוגלית, שהצעתי בתמורה לבוז ולסבל שעברתי.

במונחים חקיקתיים, איך אתה מצדיק את הזכות לגדל קנאביס לכל מטרה כזכות יסוד? 

אני יכול לעשות סיכום, אבל התשובה היא העתירה עצמה, על 280 העמודים שלה, מאות הפניות וניתוח מפורט של חוסר החוקתיות של החוק הנוכחי. ביסודו של דבר, הזכות לבריאות ורווחה, שוויון, שימור מורשת תרבותית וסביבתית, כמו גם פיתוח כלכלי, הן זכויות יסוד של אזרחות, המעוגנות בחוקת הרפובליקה הפורטוגלית. הזכות לבריאות ולרווחה מעוגנת גם באמנה האוניברסלית של זכויות האדם, עליה חתומה פורטוגל. כעת, הייצור והצריכה של קנאביס מייצגים, עבור מיליוני אנשים, מקור להנאה ורווחה, עבור אחרים זהו צורך קליני מוחלט, עבור תרבות זה מייצג את התעוררות של חלק חשוב מאוד בהיסטוריה, שהיה פשוט מסולק מהתרבות הכללית. עבור הסביבה, הוא מייצג את הפתרון לבעיות רבות ואלטרנטיבה אקולוגית למאות, או אפילו אלפי מוצרים בעייתיים כיום, למזון לבעלי חיים ולבני אדם, זהו סופר פוד עם השפעה סביבתית חיובית...

אילו יתרונות יש בטיפוח עצמי?

טיפוח עצמי מאפשר גישה שווה לטוב חיוני עבור אנשים רבים. זה שערורייתי לחשוב ש- וזו רק אחת מאלפי דוגמאות - חולה טרשת נפוצה צריך לשלם הון עתק ולעבור תהליכים של "אלף ואחד", רק כדי שיוכל להקל על תסמיני המחלה, כאשר הוא יכול היה לעשות זאת כמעט חופשי בבית. עבור צרכנים כלליים, קליניים או פנאי, כמו גם עבור מזון, גידול עצמי מאפשר גישה זולה למוצר יקר באופן ספקולטיבי. גידול עצמי מאפשר גם בחירה ומבחר של זני צמחים המותאמים לצרכים (או לפתולוגיה) של כל אחד או לשימוש שאנשים רוצים לעשות בהם, ללא צורך להיות עשיר או פושע.

מה צריך לשנות בחוק הפורטוגלי כדי להבטיח גישה לקנאביס? אם מאושר גידול עצמי, האם יש לקבוע מגבלת צמחים?

בעצם, החוק זקוק לשינוי קיצוני. מבחינתי, אין להגביל לא את מספר הצמחים ולא את המין, שכן, בהתאם לשימוש, ייתכן שצרכן יצטרך להחזיק מאות צמחים. כך למשל, מי שיש לו צורך קליני לצרוך גרם אחד של שמן ליום יזדקק לכ-100 גרם פרחים מיובשים לכל יום טיפול, המערב עשרות צמחים. מצד שני, מי שרוצה לצרוך מזון, כמו מיצים, חמאה או עוגות, למשל, צריך גם כמות גדולה של פרחים או זרעים, אשר, בהתאם לגודל, מרמז על צמח אחד (לפחות) ביום . זה נראה לי אבסורד להגביל את מספר הגפנים שיכול להיות לכל אזרח, בדיוק כפי שזה יהיה אבסורד להגביל אזרחים לזני ענבים מסוימים. את הענבים שהגפנים מייצרות אפשר לאכול מבלי שיהיה צורך להפוך אותם ליין או ברנדי... ובכן, עם קנאביס זה אותו דבר: אנחנו יכולים לאכול את הצמח גולמי מבלי שיהיה לו שום השפעה פסיכוטרופית ויש אלפי זנים שונים להעדפות וצריך רבים ושונים. אנחנו מדברים על צמח כמו האחרים, אבל עם פוטנציאל ייחודי. אי אפשר לאסור, זה לא הגיוני ולא אנושי לאסור ולהגביל את השימוש בצמח המגוון ביותר הידוע בעולם.
_________________________________________________________________