פאולו טבארס: "היו לי מאות חולים שמשתמשים בקנאביס ואף אחד לא התמכר"

מזה כ-30 שנה, פאולו פרייטאס טבארס, אונקולוג רפואי, מייעץ למטופליו בשימוש בקנאביס ומבטיח שאף אחד מהם לא סבל מבעיות של התמכרות לשימוש בו. אבל, בגיל 59, בנוסף לצד הרפואי, פאולו מכיר גם את הצד היותר "בידורי" של הקנאביס וללא שום דעה קדומה, מקבל עישון באירועים חגיגיים. בראיון למגזין Cannadouro, פאולו טבארס הוציא קנאביס מהארון והסביר כיצד הוא עושה את האנלוגיה בין הצמח לשמפניה: "שמפניה שותים באירועים מיוחדים, במסיבות או בחגיגות, ואני, בשנים האחרונות, הכנתי נקודה לעשן חשיש בערב ראש השנה, כי אני אוהב להתחיל את השנה בצחוק”.

סיים לימודי רפואה מאוניברסיטת קוימברה בשנת 1985, פאולו פרייטאס טבארס התמחה בהמטולוגיה קלינית בשנת 1993 ובאונקולוגיה רפואית בשנת 1997. (CHUC), בשם "מרכז התייחסות לאונקולוגיה של מבוגרים - סרקומות רקמות רכות ועצם".

התבוננות בחולים שהשתפרו בשימוש בקנאביס אפשרה לו לצבור ניסיון בטיפול בחולי סרטן בקנבינואידים, עליו החל להמליץ ​​באופן שיטתי. הוא מודה, ללא כל בעיה, שהוא משתמש בקנאביס מזדמן ומבטל דרמטיזציה של הדעות הקדומות הקשורות לשימוש בו, ומבטיח שלטבק או לאלכוהול יש השפעות מזיקות הרבה יותר. אומנם "מכור לניקוטין ולקפאין", פאולו פרייטאס טבארס לא חוסך בביקורת על כמה עמיתים, כוחות המשטרה ואינפארמד, אותם הוא מאשים בדעות קדומות, צביעות וחשאיות, בהתאמה, שגורמים לקנאביס לעולם לא להגיע שוב לחולים ולבתי חולים.

מתי הייתה הפעם הראשונה שהבנת שלקנאביס יכול להיות השפעה רפואית?
ובכן, למדתי את זה עם כמה מטופלים, שכבר היו צרכנים, ושמתי לב שבזמן שהמטופלים הללו עברו כימותרפיה, לא היו להם תופעות הלוואי שהיו לכולם, כלומר מבחינת בחילות, הקאות וחוסר תיאבון. הם היו מטופלים שעברו את הכימותרפיה שלהם ללא בעיות, [ppp_patron_only level=”3″ silent=”no”]

המשיך לאכול טוב מאוד והתחלתי לקשר בין שני הדברים. מכיוון שראיתי שכבר אין להם תופעות לוואי מכימותרפיה, התחלתי לייעץ למטופלים אחרים לצרוך אותו, שכן מבחינת התוויות נגד, לא היו כאלה, וגם לא היו אינטראקציות מדאיגות בין קנאביס לכימותרפיה. היה, כן, שיפור באיכות החיים של המטופלים והידע הזה התגבש, הניסיון גדל, תמיד עם תוצאות חיוביות.

פאולו טבארס בייעוץ פתוח למטופלים, במהלך PTMC – קנאביס רפואי פורטוגל. | צילום: רנאטו ולסקו

לפני כמה זמן זה היה?
לפני כ-30 שנה, כאן בבתי החולים של אוניברסיטת קוימברה. זה איפשר לנו ניסיון רב בטיפול בחולים אלו והתחלנו להמליץ ​​באופן שיטתי על קנאביס. מטופלים שאלו "ומאיפה אני משיג את זה? איפה מוכרים את זה?" והיינו צריכים לומר "למרבה הצער, זה חייב להיות בשוק השחור." והמערכת הזו נמשכת עד היום, כי עדיין אין לנו חומר שמחליף את הקנאביס בשוק השחור למטרות שאנו מתכוונים.

יש לך כבר מושג מה עובד הכי טוב עבור סרקומות, למשל?
לא. הרעיון היחיד שיש לנו הוא האפקט האנטי-הקאתי ומעורר התיאבון, שמבחינתנו הוא יקר ערך ומאפשר לנו להציל את חיי החולים. המחקר שלאחר מכן, שעדיין לא התחיל, תלוי בכך שיהיה לנו קנאביס זמין בבתי החולים וחבל שהוא לא קיים כבר.

אבל גם לעזור עם כאבי סרטן, נכון?
עכשיו, קנאביס מחזק את ההשפעות של אופיואידים, אנחנו יודעים את זה, אבל תופעת הלוואי הגדולה של אופיואידים היא גם בחילות. כלומר, יש לנו מטופלים שהכאב שלהם נשלט באמצעות מורפיום או נגזרות של מורפיום, אבל צריכים לבחור כל יום, בארוחת הבוקר, אם יהיה להם יום של בחילה או יום של כאב. הסיבה לכך היא שכדי שיהיה להם יום ללא כאב, הם יבלו את היום בתחושת בחילה עם מורפיום, וכדי לא להיות בחילה, הם יבלו יום בכאב. אם הם משתמשים בקנאביס הם יכולים לקבל את המורפיום שהם צריכים כדי להסיר את הכאב והם יכולים להימנע מבחילות הנגרמות על ידי מורפיום, שזה הטוב משני העולמות. וגם להפחית את מינוני המורפיום, כמובן.

כרגע, בבתי המרקחת בפורטוגזית, יש לנו רק פרחים עם 18% THC זמינים.
כן, ואין להם CBD. אני חושב שזו סכנה, כי בנוסף לכך שאין להם CBD, לא יהיו להם עוד הרבה קנבינואידים חשובים ואנו יודעים שקנבינואידים אינם פועלים כחומרים פשוטים, הם פועלים יחד, מעצימים את השפעותיו של זה ומתנגדים זה לזה של זה. תופעות לוואי של אחרים - מה שנקרא אפקט הסביבה. כרגע, אם אנחנו יודעים מעט על קנאביס טבעי, בצמח שבו אנחנו מחסלים קנבינואידים חשובים באופן מלאכותי, אז אנחנו לא יודעים כלום, ובלי לדעת כלום, זה מסוכן לתת את זה לחולים. אני לא מתכוון לרשום את זה לאף אחד. 

פורקה?
כי אני חושב שזה מסוכן. הניסיון שיש לי הוא עם קנאביס טבעי, שיהיה לו אחוז מאוזן של CBD ו-THC. צמח סינטטי, מהונדס גנטית, אין לי ניסיון ואני לא מתכוון לסכן את זה, זה לא הגיוני.

אבל חולים, כשהם קונים בשוק האסור, באופן עקרוני גם לא יודעים כמה CBD ו-THC הוא מכיל...
כעת, מכיוון שקנאביס הוא חומר בטוח ביותר, מה שהמטופלים עושים כשהם קונים אצווה חדשה של קנאביס, או פרחים יבשים או חשיש, הם מנסים להגיע ל"מנת הצחוק". הם לוקחים את זה עד שהם מתחילים לצחוק כמו טיפשים והם מגלים שהמינון שהם צריכים לקחת על בסיס יומי הוא מתחת לזה. אז, הם מכיילים דברים כך וכבר יודעים מניסיונם שעם קנאביס מסויים "מנת הצחוק" הזו נמוכה יותר, אצל אחרים היא גבוהה יותר, והם מתרגלים למנות את מה שהם צורכים מדי יום מסביב.

האם זה כמו קצת "לפי העין"?
זה קצת "לפי העין" וניסיון אישי, כי לא רק שזו הדרך הטובה ביותר אלא גם מאוד בטוח, אין בעיה עם עודפים. אגב, מטופל שלוקח את המינון שהוא מכיר שומר אותו רעב ובמצב רוח טוב ביום יום, אם מדובר בסוף שבוע והוא רוצה להשתעשע במסיבה, הוא יכול להעלות את המינון ל לצחוק, זה לא אין שום נזק. אבל כמובן, אף אחד לא רוצה לצחוק כל היום, זה יהיה טיפשי. קיים חשש רב שמטופלים יתמכרו לקנאביס. היו לי מאות מטופלים שהשתמשו בקנאביס ואף אחד מהם לא התמכר, זה שטויות. הם בטוחים לגבי הצמח ובסופו של דבר הם יכולים לצרוך אותו במסיבה, כי הם יודעים שהוא בטוח, ובעיקר שהוא לא עושה לך הנגאובר. אבל בשום פנים ואופן הם לא הופכים לצרכנים קבועים כשהם כבר לא צריכים את זה.

ומבחינת השימוש? איך רוב החולים משתמשים בזה, אתה יודע?
יש אחוז קטן שמעשנים, כי הם מעשנים רגילים ולכן אין הרבה הבדל אצלם מערבבים קנאביס עם טבק או אפילו עישון עשב טהור ופשוט, אלא הכי מדללים ומערבבים אותו בחמאה.

מה לגבי אידוי? אנשים מאמצים יותר ויותר וופורייזרים, כי הם בריאים יותר, או לא?
אין לי מטופלים שהשתמשו בזה. אגב, מחירם של וופורייזרים, שנע בין 200 ל-300 יורו, אינו בהישג ידם של הרוב המכריע של המטופלים שלי. 

האם אתה חושב שצריך להחזיר אותם, עכשיו שיש את האופציה הזו של פרחים בבתי מרקחת?
אני לא רואה עניין רב באידוי. מצד אחד אין לי ניסיון ומצד שני דווקא התערובת עם החמאה, מה שעושים המטופלים, ברוגע, בבית, עובדת מצוין, ולכן אני לא רואה צורך באידוי.

היה לך מצב מגוחך עם צריכת קנאביס בשירותך בבית החולים?
פעם, במחלקה עם שש מיטות, מטופל לקח כמה ביסקוויטים ושכח להודיע ​​לשאר המטופלים שהם עשויים עם חמאה "מוסיפה", ובאמצע הבוקר הייתה שמחה במחלקה ההיא, עם כל המטופלים. צוחק כן, מאוד טוב. האחיות לא הבינו מה קורה, אבל בחדר ההוא זה היה בוקר מאוד כיף. היה מצב נוסף של עמית שלי, רופא, שאמו חלתה במחלה אונקולוגית והיא אכלה את החמאה במרק שלה. באחת הפעמים נתנו לו הבת והחתן ארוחת צהריים בזמנים שונים ו"תיבלו" את מרק האם במנות כפולות. באמצע אחר הצהריים, עמית שלי התקשר אליי להגיד שהאמא לא יכולה להפסיק לצחוק ומה צריך לעשות... ואמרתי "תראה, אל תעשה כלום, אל תדאג, היא תהיה בסדר עד שעת ארוחת הערב... ותצילו לי קצת מהמרק הזה טאפרוור שאהבתי לנסות, זה בטח טוב!" (צחוק)

הרופא. לפאולו יש ניסיון אישי עם קנאביס למטרות "פנאי". מתי הייתה הפעם הראשונה שניסית את זה?
הפעם הראשונה הייתה בסוף התיכון, אולי בשנת המבוא, בתחילת שנות ה-80. זה היה חומר שהסתובב בחופשיות, בעיקר בחוגים מתקדמים יותר, תרבותיים יותר, קבוצות תיאטרון, מוזיקה וכדומה. עד אז אנסה את זה שלוש או ארבע פעמים. בכל מקרה, היה קצת כיף, אבל זה גם לא היה קנאביס באיכות גבוהה, בואו נודה בזה. הקנאביס האיכותי הראשון שניסיתי היה מאוחר יותר, כשהייתי רופא.

מתי זה היה?
זה היה בערך בתקופה של קונגרס באמסטרדם, עוד בשנות ה-90. שם, בא בית קפה, החלטתי לנסות ולמעשה זה היה קנאביס איכותי ומכוון בדיוק לצד הפנאי. זו הייתה תחושה מאוד מצחיקה, מאוד מעניינת, ואהבתי את זה. 

ואתה זוכר איזה זן הכי טוב שניסית?
אני חייב לומר לכם שהקנאביס הכי טוב שניסיתי היה בחופשה בג'מייקה. למרות שמכירת קנאביס אסורה, ממטפלי המזוודות בשדה התעופה ועד פקידת הקבלה במלון, כולם מציעים למכור קנאביס ולמעשה, אני מחשיב את זה כאחד הטובים שניסיתי בחיי, מנקודת המבט של כיף ובילוי. זה קנאביס שמטפחים על ידי אנשים בחצר האחורית שלהם, כמו שמגדלים כאן קייל. שם אנשים מגדלים קנאביס, עושים את העסק הקטן שלהם ומוכרים אותו לתיירים ולמעשה, מדובר בקנאביס נעים במיוחד.

ובימינו אתה עדיין משתמש בו?
עבורי (ועבור רוב האנשים שאני מכיר שמשתמשים בקנאביס רק למטרות פנאי), זה פחות או יותר באותה מסגרת כמו שמפניה. אף אחד לא שותה שמפניה כל יום, או מלווה ארוחות יומיות עם שמפניה.

שמפניה שותים באירועים מיוחדים, במסיבות או בשמחות, ובשנים האחרונות אני מקפיד לעשן קנאביס בערב ראש השנה, כי אני אוהב להתחיל את השנה בצחוק.

אני חושב שזו דרך טובה להתחיל את השנה. אני שותה, בערב ראש השנה, אחד חליל של שמפניה להכנת הטוסט, אבל המוצר בשביל הכיף שאני משתמש בו הוא קנאביס. ובאופן מוזר, למרות שהלכתי לישון מאוחר, התעוררתי ב-1 בינואר מוקדם יחסית וצלול מאוד, עם יכולת עבודה יוצאת דופן. אפילו ניצלתי את ה-1 בינואר כדי לעשות יותר עבודה אינטלקטואלית, לכתוב, כי למעשה מדובר בבהירות ויכולת ריכוז קיצונית, בניגוד ל-1 בינואר עבור מי ששותים אלכוהול, שהם ימים של הנגאובר נוראי. , של חולשה, כאבי ראש, בחילות... היו לי ימים 1 בינואר נעימים ופורה במיוחד. 

פאולו טבארס במהלך סמינר אינטרנט מאורגן על ידי המחלקה האזורית של מרכז מסדר הרופאים

האם הצריכה שלכם מוגבלת לסילבסטר או שיש לכם אירועים מיוחדים אחרים?
יכול להיות שיש אחד או שניים, כמו שאני אומר לך, זה כמו שמפניה. מתי אדם שותה שמפניה במהלך השנה? אם נסתכל על זה, אתה יכול לספור את זה על אצבעות יד אחת, נכון? רוב האנשים שאני מכיר שמשתמשים בקנאביס רק למטרות פנאי מתנהגים בצורה דומה. אני לא מכיר אף אחד, לא מבחינה פנאי או רפואית, שהתמכר אי פעם לקנאביס. לפחות מכור באותו אופן שבו אדם מכור לטבק, למשל. נניח שקנאביס יהיה באותה רמה כמו קפה או שוקו. יש אנשים שאוהבים את זה מאוד. אני, למשל, מודה שגם אני מכור לקפאין. הקפה שלי דבר ראשון בבוקר... ואז לקראת סוף הבוקר מתחילים לי כאבי ראש, אז באמת יש לי תסמינים פיזיים של חוסר קפאין. אני שותה 4-5 קפה ביום, ואני מודה, ללא תקווה ולמרבה הצער, אני מכור לקפאין, אני מכור לניקוטין, אבל אני לא מכור לקנאביס, וגם לא מכיר מישהו שכן. מנקודת מבט של התמכרות, טבק הוא אולי הסם הממכר ביותר והכי קשה להיגמל ממנו. אני מכיר הרבה אנשים שכבר הפסיקו לעשן לפני 20 שנה ולא מעזים לקחת סיגריה, כי הם יודעים שהם מיד יתחילו מחדש מאפס. זה ממש לא המקרה עם קנאביס. 

איך עמיתיך לרפואה מגיבים לפתיחות שלך לגבי קנאביס?
הם לא מגיבים אלי רע, אבל להיות איתי בעמדה שווה, או להיות פתוח וכנה לגבי הכל, זה ממש לא לעתים קרובות. יש לי עמיתים שצורכים, חלקם הרבה יותר ממני, שהיו ידועים בימי התיכון שלהם כיודעים גדולים של החומר, אבל היום הם ישבעו למעלה ולמטה שהם מעולם לא נגעו בדבר כזה, לא זה, לא בסמים! אבל הם ממשיכים, בפרטיות בתיהם, לצרוך, מן הסתם.

אתה חושב שעדיין יש הרבה צביעות...?
מאוד מאוד.

צביעות איומה ומעל הכל, ביצוע מביש של כוחות הביטחון, במיוחד ה-GNR, ברדיפת הסחר הקטן בקנאביס, כי הסוכנים שמבצעים את ההתקפים, כמובן גם צורכים, מדי פעם - ואין שום נזק לעשות זאת!

עכשיו, זה טיפשי עבורם לבזבז זמן על זה, בזמן שהפושעים הגדולים עדיין משוחררים, כפי שכולנו יודעים, ללא עונש וללא כל מרדף משטרתי.

לגבי צעירים, שהם בדרך כלל קבוצות הגיל שהכי מודאגות מהן, איזו עצה תוכל לתת, כרופא וכאדם שכבר ניסה?
ראשית, אל תמהר לנסות את זה. יש להם את שארית חייהם להשתמש בהם, ובמהלך הנעורים, שזו תקופה שבה הרבה דברים עדיין נוצרים, לא ממש נוח לעשות את הניסויים האלה. במהלך הנעורים, הם צריכים לדאוג לתשוקות הנעורים שלהם, ללימודים ולספורט. יש להם זמן, בשלב מאוחר יותר בחיים, למשל בסוף האוניברסיטה. כבר אתגרתי כמה סטודנטים לרפואה לייצר מכונית ב-Queima das Fitas, שם הונח אפס אלכוהול וכל המסיבה נערכה עם קנאביס, כדי לשמש דוגמה. אלכוהול הוא סרטן של החברה שלנו. היא אחראית למחלות רבות, אבל בעיקר להרבה אלימות ובעיקר לאלימות נגד נשים, רציחות. והוא נמכר באופן חופשי בכל הסופרמרקטים וחנויות המכולת. לצעירים חשוב להתרחק יותר מאלכוהול ולהניח שבזמנים של כיף, ישנם חומרים שמחליפים את האלכוהול עם יתרונות גדולים, או במונחים של נזק או במונחים של הנגאובר. הנגאובר הוא מצב מאוד לא נעים שלא קיים עם קנאביס.

אלכוהול הוא, אגב, הגורם המוביל למוות ממנת יתר בקרב צעירים, הידעתם את זה?
לא ידעתי את המספרים האלה, אבל ראיתי מקרים דרמטיים על ספסל בית החולים. פעם אחת הגעתי לבנק שני צעירים שהתערבו איך הם מסוגלים לשתות בקבוק ברנדי. אחד הגיע נקי וכבר מת! השני הגיע כולו מלוכלך, הקיא ועדיין חי. מה שהציל אותו זה שהקיא את האלכוהול, לא נשאר בפנים, אבל עם חברו זה היה דרמטי, הוא לא הספיק לחזור בחיים. זה עם קנאביס, למשל, לעולם לא יקרה. 

האם אתה מדבר עם עמיתיך על קנאביס או שאתה מרגיש שעדיין יש התנגדות מצד כמה רופאים?
יש, יש עדיין הרבה דעות קדומות, וכל ההתנגדות הזו של אינפארמד ושל רשויות הבריאות לתת לקנאביס להסתובב בחופשיות, למעשה גורמת לאנשים להתאפק לגבי השימוש בו. למשל, כשחוק ההפלות יצא, שנים לפני ה-GNR לא התכוון לרדוף אנשים שעברו הפלות, אבל מה שיש לנו כרגע הוא ה-GNR לרדוף, בהתעקשות רבה, או החזקה או גידול, קטן ככל שיהיה, של קנאביס. כלומר, זה מעביר מסר חברתי שזה דבר מסוכן ושזה משהו שצריך להילחם בו, וזה מסר שגוי, אבל הרשויות ממשיכות להתעקש לשמור עליו. ואז, הרופאים שאין להם ניסיון, עם כל הסביבה החברתית הזו... מה שכן, יש כמה פסיכיאטרים, אידיוטים, שמגיעים עם רוחות רפאים של תופעות לוואי נוראיות. הם פסיכיאטרים שאין להם ניסיון במתן רפואי של קנאביס וכל זה תורם לדבקות הנמוכה של הרופאים בקנאביס רפואי.

כמה אנשים אתה מכיר, פחות או יותר, שפתוחים יותר ככה?
מעט מאוד. הייתי אומר שאפילו 10% מהרופאים לא באמת מחויבים להשתמש בקנאביס רפואי כרגע.

מתי אתה חושב שזה יהיה מקובל חברתית?
כאשר Infarmed מאפשר לקנאביס טבעי ופראי להיות זמין בבתי חולים. וכאשר הגנ"ר מפסיק לרדוף אנשים שיש להם אגרטל עם צמח או שניים בבית. כאשר כל הסביבה החברתית תשתנה, אנשים יתחילו... החולים עצמם, מתוך סקרנות, יתחילו להתנסות ולהרגיש את ההשפעות הטובות של הקנאביס וזה יהיה יותר עניין של החולים לרופאים מאשר בדיוק מהרופאים לרופאים. חולים . אם מצבו של מטופל טוב, הוא אומר לחבר שלו, החבר מנסה ואז הולך לספר לרופא. הרופא ילמד מהמטופל, לא להיפך., אני משוכנע בזה.

בחוק הקנאביס הרפואי נקבע שהממשלה תכשיר אנשי מקצוע בתחום הבריאות. עברת הכשרה כלשהי?
אפס מוחלט. כל דבר. ואני משוכנע שבפקולטות לרפואה עדיין לא מדברים על הנושא. אני חושב שבעוד פחות מ-4-5 שנים דברים לא ישתנו.

אם היית יכול לשנות משהו, מה זה היה?
שיניתי את החוק! ביסודו, מה שמגביל את הדברים הם המכשולים השונים שהחקיקה מטילה, הם גרגרי חול ששמים בהילוכים. יהיו אינטרסים שלא רוצים שהקנאביס יצליח. בסופו של דבר תעשיית התרופות הגדולה, מכיוון שקנאביס יתחרה ישירות עם כמה תרופות ואז, לבסוף, אני לא מבין למה ממשיך להיות הלחץ הזה והדיכוי המשטרתי הזה על צמח שקל לגדל ומועיל מאוד לחולים רבים.

לגבי העובדה שאינפארמד מיישמת את אותם עקרונות על קנאביס שהם מיישמים על תרופות, האם זה לא מהווה גם מכשול לכך שיהיו יותר אלטרנטיבות זמינות למטופלים?
Infarmed... אני לא כל כך מבין את הגישות, כי בהסמכה של 18% קנאביס מטילריי וכניסתו לשוק בהרכב סודי, זה בכלל לא הנוהל של שאר התרופות. אין בשוק תרופה עם הרכב סודי, או שהוא סוד מסחרי. מצד שני, זה מקשה על ייצור קנאביס טבעי והם מנהלים מלחמה ענקית כדי שזה יהיה בלתי אפשרי. האמת היא שקל מאוד לגדל קנאביס ולחלץ את השמן, אבל מה שרואים הוא שהוא לא מגיע שוב לחולים ולבתי חולים.

[/ppp_patron_only]