בן דרונקרס: "קנאביס הוא עבור האנשים וכל אחד צריך להיות מסוגל לגדל אותו"

אספן זרעי הקנאביס הגדול בעולם נעצר כל כך הרבה פעמים שהוא איבד את הספירה. בן דרונקרס, בן 73, נולד ברוטרדם, הולנד, ובנה את בנק זרעי הקנאביס הגדול בעולם: Sensi Seeds. בן מרדן מילדות, התחיל לעשן קנאביס וכל כך אהב אותו עד שרצה לדעת איך לגדל אותו. סקרנותו ותשוקתו לצמח יובילו אותו בסופו של דבר לגלות את היתרונות הבריאותיים של תרבויות אבות ואת החשיבות של שימור זרעים וגנטיקה שונה. 

ב-1963 הצטרף בן דרונקרס לשייטת הסוחר, ב-Holland America Lines, מה שייתן לו את האפשרות לבקר במדינות רבות ושונות, בתקופה שבה הכל היה שונה מאוד ובעיקר לא נגיש. הוא התחיל באיסוף גנטיקה מאסיה, הודו והמזרח התיכון, ובמקביל חיפש בגדים עשויים מקנבוס. 

בן דרונקרס באפגניסטן בשנות ה-70 צילום: ד"ר

פילנתרופ ומייסד מוזיאון ההמפ, החשיש והמריחואנה, שלא לשכוח עוד כמה חברות הקשורות להמפ, כמו HempFlax, בן דרונקרס הוא היום דמות בלתי נמנעת בעולם הקנאביס. כיום הוא מתגורר במלזיה, אך מודע לתרחיש הלגליזציה הבינלאומית. הוא אומר בבוטות שפוליטיקאים הם "מושחתים וטיפשים" ושהפוליטיקה באירופה היא כמו "ספגטי".  

פגשנו אותו ב-ICBC – International Cannabis Business Conference – בברלין והכרנו את הגאון הפשוט והידידותי הזה, בכלל לא מרוכז בעצמו, אלטרואיסטי ועם לב בגודל של האימפריה שהוא יצר. הוא הציע לנו את הספר "עשב הפלא", תנ"ך של אוצרות ונדירים מהמוזיאון ומההיסטוריה של הקנאביס, וסיפר לנו שהוא חושב לבלות את חופשותיו בפורטוגל, שם הוא "לצערי" רק היה. פַּעַם.

בן הוא מיתוס, חלוץ קנאביס אמיתי...
כן, אבל נעזרתי באנשים רבים. (צחוק)

אני מתאר לעצמי שכן, אבל זה היה בן שהתחיל סיפור שלם עם זרעי קנאביס וגנטיקה וזה היה מסע די ארוך. האם תרצה לסכם מעט את חייך עד היום?
קודם כל הייתי מעשן. אני אוהב קנאביס. אז חשבתי "מאיפה הם משיגים את זה? איך הם עושים את זה?". הייתי סקרן והלכתי למדינות שבהן מגדלים אותם, עוד לפני שאספתי את הזרעים. ואז הבנתי שזרעים הם מספר אחת בסולם החשיבות, כי אני וחבר ניסינו להכניס אותם הביתה בהולנד. אף אחד לא עשה זאת. אז ניסינו את זה וזה עבד. העשב לא היה טוב במיוחד לעישון, אבל התשוקה הייתה שם, לראות את הצמח גדל ופורח, אז המשכנו. כבר נסעתי לפקיסטן, הודו והמקומות האלה, אבל התחלתי לעשות את זה לעתים קרובות יותר ולהחזיר את הזרעים. אספתי זרעים מכל העולם וכשגידלנו אותם זה היה דבר טוב. ואז למדתי לחצות גנטיקה. כך הכל התחיל.

איך הייתה ההרפתקה הראשונית ההיא, כשהקנאביס עדיין היה בלתי חוקי לחלוטין?
נעצרתי הרבה פעמים, אולי 80, מתוכן 16 באמת הייתי בכלא. אני שוכח כמה פעמים בכלא, אבל זה היה כמעט תמיד זמן קצר... היה לי מזל! אז גיליתי את החוק שאומר שזרעים צריכים להיות חוקיים. הלכתי לעורך דין ואמרתי, "היי, אני חושב שזרעים צריכים להיות חוקיים כי הם פטורים לפי סעיף 3..." והוא אמר, "אני חושב שאתה צודק!" אז התחלתי לגדל זרעים חוקיים, כי הלכתי למשטרה, הלכתי למחלקה החקלאית ואמרתי: "אני הולך לגדל זרעי המפ". והם רק צחקו ואמרו "אבל אף אחד לא עושה את זה". והתחלתי ועשיתי את זה, מגניב לגמרי. אז, התחלתי למכור את הזרעים שלי באמסטרדם, בחברת חנות קטנה - Sensi Seeds, שעדיין שם, וזה היה הצלחה. אנשים הגיעו מכל העולם, במיוחד מאמריקה, כי באמריקה הם אהבו לטפח, אבל הגנטיקה לא הייתה שם. ואז Sensi Seeds התפרסם והסתדרנו ממש ממש טוב. אבל גם אני התעניינתי בסיפור. ועם אנשים מפורסמים כמו ג'ק הרר, אד רוזנטל, הרבה, הרבה אנשים בתחום המדעי, דיוויד ווטסון, רוברט קלארק... התרחשו. 

כשהתחלתי, הייתי השטן, סוחר הסמים שרצה לגרום לכולם להיות גבוהים וכולם מכורים.

והיכן ימצא מאוחר יותר את המוזיאון הראשון להמפ, חשיש ומריחואנה...
עם המוזיאון והזרעים הרווחנו הרבה כסף והתשוקה שלנו היא עם הצמח. בהיסטוריה של המוזיאון, קנבוס היה מוצר חשוב מאוד. השקעתי את כל הכסף שלי בקנבוס במשך 27 שנים, אבל הפסדנו כסף על קנבוס. עכשיו אנחנו מסתדרים ויש לנו חומרים יפים כמו בידוד. זה מדהים, כי הבידוד הזה לא נועד רק לשמור על הקור, אלא יותר על שמירת החום. לכן, עבור מדינות חמות, בידוד זה אפילו טוב יותר מאשר באירופה, אבל באירופה הוא עובד באותו אופן כמו פיברגלס וצמר אבן. ואלה דברים נוראיים, כי פיברגלס זה זיהום. האנרגיה הדרושה כדי להפוך אותו היא גם עצומה, אז אנשים צריכים להשקיע בבידוד קנבוס, וזה נהדר. אפשר לשכב שם תינוק ולא עושים את זה עם פיברגלס או סיבי סלע. אני מנסה להרחיב כמה שיותר עם קנבוס וזה מצליח, אבל אנחנו עדיין צריכים עוד לקוחות שיקנו קנבוס. האם קשה מאוד לפרוץ לשוק או שזה תמיד קשור לקבוצה שלנו – "שיכורים הם קנאביס"... ביריד הזה כאן (ICBC Berlin) הכל עניין של עסקים. זה לא על גידול צמח, זה על גידול כסף. אז, אני לא מרגיש בנוח כאן, אבל... יש גם את העתיד, אנחנו צריכים את התעשייה. מאז שהתחלתי, ועד עכשיו, זה הפך לענף יפהפה והפיתוח מדהים. אנשים רבים מוצאים עבודה ועובדים עם קנאביס. מבחינתי זה הכי חשוב, כל עוד קנאביס מיועד לאנשים, כי זה רכוש חברתי ותרבותי. המפעל הזה שייך לכולנו, לא רק לחברות גדולות. מונסנטו או כל אדם אחר שאומר "זה הצמח שלי עכשיו". לא! קנאביס מיועד לאנשים וכולם צריכים להיות מסוגלים לגדל אותו, עישון, מה שלא יהיה, חייב להיות חופש בקנאביס. זו פחות או יותר הסצנה שלי. וכמעט הגענו... עדיין לא, אבל... האמנתי שהיינו שם כמעט לפני 40 שנה בערך, אבל... (צוחק)

אנחנו כבר יותר קרובים ממה שזה התחיל, בשנות ה-70.
כן, שבעים ומשהו.

בנוסף ל-Sensi Seeds והמוזיאון, בן אוסף גם דברים נדירים הקשורים לקנאביס.
באו לאמסטרדם גם חברים שהחליפו מידע וכל שבוע היה משהו חדש בקנאביס. ועכשיו עדיין יש משהו חדש בכל שבוע, אם תסתכלו כאן מסביב, הטכנולוגיה והחדשנות של הדברים היא אדירה. וההתפתחות במגזר הרפואי, בהמפ ובכל דבר אחר, בקרוב כל העולם יידע על כך. יש אנשים שעדיין סקפטיים "הו, קנאביס...", אבל בקרוב כולם יסתובבו ויגידו: "היי, הצמח הזה הוא חבר של האנושות, לא אויב. "ותמיד אמרתי את זה.

למרות שהתחלת לעבוד בתחום זה לפני שנים רבות והינך אחד האנשים המנוסים ביותר עם קנאביס, האם אתה חושב שיש לך עדיין הרבה מה ללמוד מהצמח הזה?
הו, הלמידה אף פעם לא נגמרת! ועם הצמח הזה, זו רק ההתחלה, אני חושב. מבחינה רפואית, כשהתחלתי עם קנבוס - חברת ההמפ הראשונה בהולנד ואירופה מזה זמן רב, היו רק כמה חברות חברות שמייצרות נייר תנ"כי, נייר קנבוס ומעט מאוד, אבל עכשיו אנחנו היצרן הגדול ביותר של CBD מהולנד. אנחנו מייצרים קנבוס לתעשיית הרכב, אפילו לטסלה של אילון מאסק, וגם זה מאוד מעניין.

רכיבי רכב?
כן. ואת זה אנחנו עושים כבר הרבה זמן עבור מרצדס, ב.מ.וו ואפילו בוגאטי, שקיבלו מאיתנו סיבים למכוניות שלהם. וזה לא רק 100 ק"ג, כבר הייתה מכונית שעשויה לחלוטין מקנבוס, כמו שהנרי פורד עשה ב-1928, אז אין על זה עוררין. אם נצטרך להפסיק לכרות עצים ולהשתמש בדלק מאובנים, יש רק צמח בר-קיימא אחד שיכול לפתור הרבה מהבעיות הללו. אנחנו מייצרים פלסטיק מקנבוס, עץ, בתים, מלט, בידוד, מזון, מזונות-על עם אומגה 3 ו-6, דלק. בקרוב לא יהיה כל כך הרבה אוכל והמפ הוא סופר פוד, בלי קוטלי חרקים, בלי הדברה.

אני חושב שהעולם צריך יותר מורדים, במיוחד בחברה הגבוהה.

מה לדעתך מונע שימוש אוניברסאלי יותר בקנבוס?
ובכן, זה לא כמו לגדל קנאביס. אם אתה מניח אותו בגינה שלך או בחדר שלך עם אור טוב ונותן לו מים, אתה מגדל קנאביס. קנבוס זה דבר תעשייתי אמיתי, אתה יודע? אז זה מקשה על כולם. אנשים רבים רוצים להתחיל ולעתים קרובות אני אומר "אל תעשה את זה, כי זו דרך ארוכה ואתה צריך הרבה כסף". והכנסנו לזה כסף של Sensi Seeds כל הזמן, אבל אחרת זה כמעט בלתי אפשרי. ועכשיו תראה, באמריקה, כבר יש חברות גדולות. הם התחילו והם צריכים ללמוד, הם עדיין צריכים ללמוד. אבל זה מגיע, זה חייב להיות תעשייתי.

בן התחיל עם Sensi Seeds, אבל עכשיו יש לו חברות רבות, בעיקר קנבוס.
ובכן, יש לנו חברות רבות. יש לנו Hempflax, כמובן, ThermoHanf בבידוד... חקרנו, יש לנו יותר מאלף זנים, אז זה הרבה עבודה ועולה הרבה כסף לתחזק אותם. יש לנו את המוזיאונים, כמובן, ברצלונה, אמסטרדם. ומה עוד? הרבה חברות אני מניח. (צחוק)

זו קבוצת הדרונקרים.
הם קוראים לזה "Dronkers Group" עכשיו ואני עדיין צריך להתרגל לזה. אני לא אוהב את זה, למען האמת. 

פורקה?
זה לא קשור אליי! זה על קנאביס, אתה יודע? (צוחק) זה לא אני. זה הצמח.

אני רואה שהוא אלטרואיסטי ובכלל לא מרוכז בעצמו, כי הוא התחיל את הראיון הזה מיד ואמר "לא עשיתי את זה לבד", אבל האמת היא שאלמלא בן, כל זה לא היה קיימים. אז ללא ספק בן שיחק תפקיד חשוב.
כשהייתי ילד הייתי מורד אמיתי ולא רצו אותי בכיתה, תמיד הייתי בחוץ. אז אני מורד ואני אשאר ככה. אני אוהב את זה. ו אני חושב שהעולם צריך יותר מורדים, במיוחד בחברה הגבוהה עכשיו: מנהלי בנקים, פוליטיקאים, הם צריכים להיות קצת יותר מרדניים, במיוחד עם קנאביס, אבל אני חושב שזה יגיע בקרוב.

איך אתה רואה את עתידה של אירופה במונחים של לגליזציה?
בהולנד, יש לנו ממשלה, לגרמניה יש ממשלה, לפורטוגל יש ממשלה... כולנו אירופאים, אבל לממשלות שלנו אין מה לומר. בריסל היא הבוס עכשיו. אנשים לא יודעים את זה. אז אם משהו הולך לקרות לקנאביס, זה חייב להגיע מבריסל. החוק אפילו כותב על צמחי נוי, גם על קנבוס, שאסור להיות חוקי. אז אנחנו נלחמים בהם. אנחנו בעיצומו של מאבק משפטי ואני מקווה שננצח. אנחנו חייבים לנצח. ואני חושב שהם כבר יודעים את זה, כי הממשלות מנסות למצוא דרך לעשות את זה והולנד עושה את זה ככה, פורטוגל עושה את זה ככה... פורטוגל עושה את זה טוב מאוד, אני חושב שזה טוב מאוד. גרמניה איומה, אפילו הזרעים מטומטמים כאן. זה מטורף. לכן, לכל המדינות יש את החוקים שלהן, אבל הנציבות האירופית חייבת להכשיר אותם. ואני חושב, במיוחד אחרי תאילנד, שבה הכל חוקי עכשיו לגמרי, "החתול יצא מהשק" כמו שאנחנו אומרים, אתה יודע? הם לא יכולים להחזיר אותו לתיק. והיום כל החדשנות או חברות גדולות ושוקי מניות באמריקה, קנדה, היא טירוף של מיליארדים. הם מגייסים מיליונים ומיליונים במסים. בקולורדו יש פחות פשע, פחות ירי, פחות הכל...

פחות צריכה של קנאביס ואלכוהול...
במיוחד גם אלכוהול. הפשע רדום, מסים נכנסים והם משתמשים בהם למימון בתי ספר ובתי חולים. זה לא יפה?

זה מדהים. אז אם היית ממשלה והיית יכול להחליט, מה היה התרחיש האידיאלי?
ובכן אני אני לא חושב שזה אידיאלי להיות פוליטיקאי כי כולם מושחתים או מטומטמים. מה זה? האם הם מטומטמים או מושחתים? הם מטומטמים. לא, הם יודעים. הם יודעים שזה אבסורד לשמור על קנאביס בלתי חוקי. הם עצמם עישנו כשהיו צעירים ועכשיו הם אומרים שזה נורא. הם מושחתים. אני לא חושב על שום דבר אחר... הרגע נתתי לך ספר - עשב הפלא - ונתתי אותו לכל הפוליטיקאים בהולנד, בבריסל... הצעתי יותר מאלפיים ספרים והייתה לנו תגובה מאת מפלגה נוצרית קטנה מאוד וכמה עיתונאים. אף אחד! אז למה? מה זה? זו מערכת שאינה מקרית, כי על מה שעשינו, עיתונאים מעולם לא הגיעו. במוזיאון שלי באמסטרדם, במשך 30 שנה, היה עיתונאי או שניים, אם לא סופרים את עיתונאי הקנאביס, אתה יודע? מהשאר, כלום ועדיין קורה אותו דבר. אז, אני לא יודע... משהו כאן לא בסדר.

אני לא מכור. אני אוהב לעשן. אני לא מכיר מישהו שמכור לקנאביס.

מה לדעתך קורה? האם זה חוסר עניין? האם זו סטיגמה? מה זה יהיה?
פעם אמרתי לעיתונאים - היו כעשרה עיתונאים בחדר ואני הייתי אחד הדוברים - שאסור לכתוב שום דבר על קנאביס ובהמשך הגיע עיתונאי מעיתון מפורסם בהולנד ואמר: "כן, בן, אתה צודק. אנחנו יכולים לכתוב על קנאביס אם זה לא טוב. אם נכתוב דבר חיובי, הם לא מפרסמים אותו”. זה חרם, זו צנזורה, נכון?

ימין! והאם ראית שינויים מאז שהתחלת?
כשהתחלתי, הייתי השטן, סוחר הסמים שרצה לגרום לכולם להיות גבוהים וכולם מכורים. ובכן, הם צדקו בדבר אחד: באמת רציתי שכולם יהיו גבוהים! אז יהיה לנו עולם טוב יותר, בלי מלחמה, אתה יודע?

אבל הם לא יתמכרו! (צחוק)
לא! (צוחק) אני לא מכור. אני אוהב לעשן. אני לא מכיר מישהו שמכור לקנאביס. הם רגילים לזה, כמו אנשים שרגילים לשתות בירה. אתה פשוט שותה בירה מדי פעם, אף אחד לא מת מקנאביס. אף אחד! אבל אנשים רבים מתים מטבק או אלכוהול ואפילו מהאוכל המחורבן שהם אוכלים בו זכיינות של המבורגרים וכל השאר... הסופרמרקטים מלאים בחרא, כולם מאפשרים סרטן, אפילו עכשיו זה גורם לסרטן, אבל "רק קצת זה בסדר, נכון?" וקנאביס לא מסוכן בכלל, אין בזה שום דבר רע.

לגבי קנבוס, לאיחוד האירופי, למשל, יש כעת דף ספציפי לקנבוס, בו נכתב כי מדובר בגידול בר קיימא. האו"ם אמר שאנחנו צריכים להשתמש יותר קנבוס, כי זה יעזור להציל את כדור הארץ...
איפה ראית את זה?

ובכן, הנציבות האירופית פרסמה עמוד ספציפי על קנבוס.
אני לא ראיתי את זה. אתה יכול לשלוח לי את זה?

בטח, אני אשלח לך את זה מיד, אל תדאג. איך אתה רואה את תעשיית ההמפ בעתיד הקרוב? אתה חושב שזה באמת יקרה? כי בפורטוגל, למשל, יש עדיין הרבה דעות קדומות, אפילו על קנבוס, שהיה מותר בעבר. בעבר, ניתן היה לטפח זרעים אירופאים מאושרים וכעת הם פרסמו חוק האוסר על פרחים, ניתן לייצר רק זרעים וסיבים.
כן, כפי שאמרתי בנאום שלי, פוליטיקאים באירופה הם כמו "ספגטי". כאן בגרמניה הזרעים מטומטמים. אין THC. אין בהם כלום, אבל הם אומרים שהם מטומטמים. ובלוקסמבורג אומרים "לא, אנחנו צריכים להפוך את זה לחוקי". בהולנד אומרים "אנחנו מתנסים בבתי קפה כדי שהם לא צריכים עוד לקנות זרעים באופן לא חוקי". אתה מבין, אירופה היא כמו "ספגטי".

ומה אתה יודע על פורטוגל?
אהבתי כשפורטוגל שינתה את החוק והכל נעשה שם הרבה יותר טוב. אני אוהב את זה.

הדה-קרימינליזציה?
כן. זה היה ממש מדהים בשבילי, ולצערי, מעולם לא הייתי בפורטוגל. אה כן, רק פעם אחת, למשחק כדורגל. מישהו הזמין אותי. אני לא ממש מטורף כדורגל.

בליסבון?
בפורטו, אני חושב... ביליתי שם יומיים ואהבתי את זה, אבל הייתי רוצה לחזור. אני מתכנן חופשה, בעצם.

אז בוא נעבוד כדי לקחת אותך לפורטוגל!
הייתי, כן.

בסדר, סגרנו! תודה רבה, בן.
אין בעיה.