"איסור קנאביס הוא גן עדן לסוחרים ומתקפה על בריאות הציבור"

הדיון על הלגליזציה של קנאביס פנאי מוצה. הטיעונים ידועים, המציאות ברורה ורק עבור אינטרס כספי כלשהו (מסחר בסמים ועד מרכזי שיקום יש הרבה אינטרסים), פונדמנטליזם אידיאולוגי או בורות מוחלטת בנושא, מישהו מסוגל להמשיך ולהגן על האיסור.

הנוסחה פשוטה והוכחה שוב ושוב:

1. עשרות שנים של איסורים לא סיימו את הצריכה. להיפך, בפורטוגל היא גדלה בעשור האחרון;
2. בהיותם לא חוקי, הנהנים היחידים הם סוחרי סמים;
3. תחת שליטתם של הסוחרים, לא ניתן לשלוט באיכות הצמח, שלעיתים מזויפת, עם השלכות על בריאות הצרכנים;

איסור קנאביס הוא גן עדן לסוחרים ומתקפה על בריאות הציבור! והעובדות הללו אינן בלתי ידועות למפלגות הפורטוגזיות הגדולות: הן יודעות שתנועת הלגליזציה הבינלאומית מתקיימת מתוצאות חיוביות וכי במוקדם או במאוחר זה יהיה בלתי נמנע בפורטוגל. המרכז הפוליטי לא מתעלם מהבלתי נמנע הזה, הוא פשוט לא רוצה לחשוף את עצמו ולהיות מוטעה אלקטורלית ממה שהם חושבים שרוב האוכלוסייה הפורטוגלית היא: בורה. למרכז אין את האומץ הפוליטי לעמוד על מה שנכון. וסביר להניח שהוא מבצע שגיאת ניתוח בכך שהוא רואה את רוב המדינה בורה - שום דבר לא אומר לנו שרוב הפורטוגזים עדיין בחושך. 

אבל הדרך ללגליזציה טומנת בחובה כמה סכנות אם לא נוכל לדון בדרכים להסדרת השוק והצריכה כרגע. BeauKilmer, במאמר משנת 2019 שפורסם ב"American Journal of Abuse and Alkohol" דן בכמה מהסתירות של לגליזציה. תפקוד שוק הקנאביס העתידי הוא דיון כזה. 

הרצאה של ברונו מאיה בכנס PTMC – פורטוגל קנאביס רפואי, בפורטו. צילום: רנאטו ולסקו

בשוק המשפטי קיימות דרישות איכות ובטיחות הדורשות מהיצרנים השקעות משמעותיות, מה שלא קורה בשוק השחור, מה שבסופו של דבר מביא להורדת מחירי הקנאביס הנרכש מהסוחר. 

שוק קנאביס ליברלי פירושו נוכחות של מספר חברות המתחרות זו בזו על המחיר הטוב ביותר. הישרדותם של היצרנים תלויה ברמת הצריכה - ככל שיותר, כך הרווח גדול יותר. וזו סתירה מנקודת מבט של בריאות הציבור: המטרה צריכה להיות למנוע צריכה בעייתית, במידת האפשר, הפחתתה. לא יכולים להיות לנו, באותו מרחב ציבורי, יצרנים המשתמשים בפרסום להגברת הצריכה ומוסדות בריאות שמנסים למנוע זאת. 

גם העוצמה וסוג המוצר שעבר לגליזציה ראויים לשיקוף. בשוק קנאביס בליברלי יתר על המידה, מתנגשת האפשרות לתמרן את עוצמת הצמח ב-THC או אפילו בסוג המוצרים שנמכרים (כיום אנחנו יודעים הכל: שמנים, משחות, תה, מזון, שעווה, וופורייזרים ועוד). חזיתית עם אסטרטגיית הפחתת הסיכון שאנו רוצים לראות מיושמת. למרות שיש מעט הוכחות מדעיות, נראה כי מה שקיים מצביע על סיכון מוגבר להפרעות נפשיות עם שימוש בצמחים עם מניפולציות בעוצמת THC גבוהה.

מודלים שונים של לגליזציה נמצאים בפיתוח בחלקים שונים של העולם, עם תוצאות שונות. וחלק מה"סכנות" הללו כבר זוהו והן קשורות בבירור לשווקים בעלי ליברליות גבוהה ועם רגולציה גרועה. עם זאת, יש דוגמה אחת שאליה עלינו להפנות את תשומת הלב שלנו: אורוגוואי. באורוגוואי, משתמש קנאביס בוגר (אסור צריכת קטינים) מחויב להירשם ככזה במדינה. יש רק 3 דרכים להשיג קנאביס: בגידול עצמי, דרך קואופרטיבים של יצרנים קטנים, עם הגבלת ייצור שנתית, או דרך בית מרקחת מורשה. יש רק שתי חברות מורשות; המדינה קובעת את המחיר ואת כמות הקנאביס המיוצר; כל פרסום קנאביס אסור; רק קבוצה קטנה של זני צמחים מורשית ועם מגבלת ריכוז THC של 9%.

כדי להתגבר על הבעיות החמורות ששוק ליברלי גורם, איננו צריכים להעתיק במלואם את התקנות המגבילות של אורוגוואי, אך חשיבה על עתיד "לגליזציה" מחייבת אחריות של מניעת סיבה מוצדקת לטבוע במלכודות העכברים של השוק החופשי.

מאמר דעה זה פורסם במקור במגזין Cannadouro מס' 2
____________________________________________________________

* מומחה לנוירולוגיה ורפואה בטיפול נמרץ בבית החולים דה סאו חוסה בליסבון, ברונו מאיה עובד בטיפול אקוטי בחולים עם שבץ מוחי, ואחראי גם על המעבדה לאולטראסאונד נוירווסקולרי ב-Centro Hospitalar de Lisboa Central. רכז תכנית תרומת האיברים באותו בית חולים, ברונו מאיה מרכז גם את רכב החירום וההחייאה באלמדה. עם תואר שני בטיפול חירום וטיפול נמרץ מבית הספר לרפואה NOVA, ברונו מאיה הוא אחד הרופאים שהכי התערבו ללגליזציה של קנאביס למטרות רפואיות בפורטוגל.