"ב-Cânhamor אנחנו חושבים על הכוכב שאנחנו הולכים להשאיר עבור הילדים שלנו וילדיהם"

שני ישראלים המתגוררים בדרום אלנטחו חברו לשני פלסטינים כדי להקים עסק חדשני של גושי קנבוס לבנייה בת קיימא. מטרתו לעודד את הכלכלה המקומית עם כמה שפחות טביעת רגל אקולוגית וכמובן, הרבה אהבה. מהידידות הישראלית-פלסטינית הבלתי סבירה הזו, נולד קנאמור.

ראיון זה פורסם במקור בגיליון מס' 5 של מגזין קנאדורו.

אלעד כספין, 34, ועומר בן צבי, 36, שניהם ישראלים, רכשו קרקע בדרום אלנטחו לפני 8 שנים. מוקסמים מצמח ההמפ, הם חלמו להקים מפעל כדי לחקור את אחד מיישומיו הרבים. בסוף 2020 התגשם החלום, כאשר גם חאליד מנצור, בן 45, ועזמי עפיפי, בן 50, שניהם פלסטינים, הגיעו לפורטוגל וקנו אדמות. יחד הם השקיעו את ההון הדרוש לפתיחת המיזם, ומניסיונם והיוזמה של הארבעה החלה ההרפתקה שהם כינו Cânhamor. "ארבעת השותפים חברים טובים ואנחנו מאוד שמחים לעבוד יחד בסינרגיה כפלסטינים וישראלים", הם אומרים. הלכנו לבקר את Cânhamor ולגלות את הסיפור שאיחד את ארבעת היזמים הללו בפורטוגל.

מה זה, לדעתך, "לבנות עם הטבע במקום לנצל אותו"?
כל שרשרת הייצור התעשייתית, מתחילתה ועד סופה, מנצלת את האם הטבע, מוציאה משאבים ברשלנות ומייצר פסולת אינסופית. איבדנו את הקשר עם המקום שממנו באנו ולכן לא לוקחים בחשבון את המחיר הגבוה שהכוכב שלנו משלם כשאנחנו מנסים להרוויח כסף מהר ככל האפשר. בקנהמור אנו חושבים על כדור הארץ שאנו הולכים להשאיר עבור ילדינו וילדיהם. כלומר, אנחנו חושבים מה אנחנו יכולים לעשות היום כדי שהטבע ייכלל בתהליך וייהנה ממנו, במקום להתייחס אליו כאל משאב אינסופי ומרבץ של פסולת רעילה וגזים. לכן בחרנו לעבוד כמה שיותר מקומי ועם מפעל ההמפ, שלו טביעת רגל פחמנית שלילית, כדי ליצור מוצר באמת אפס פסולת.

בלוקי Canhamor אינם מכילים כל סוג של מלט או תוספי התקשות לא טבעיים

באילו חומרים ושיטות משתמשים לייצור הבלוקים?
אנו משתמשים בחלק הפנימי של הגבעול של צמח ההמפ. בדרך כלל, חלק זה מטופל כפסולת והוא מושלך. אנחנו לוקחים את ה"פסולת" הנפלאה הזו והופכים אותה למשהו שמיש, עם תכונות מדהימות. אנו מערבבים אותו עם שני סוגים של אבן גיר פורטוגזית מקומית (הגיר הידוע), וסוג מיוחד של חימר, ליצירת חומר בניין חזק מאוד, קל משקל ועמיד בפני אש עם רמת בידוד תרמי ואקוסטי גבוה מאוד. הוא גם "נושם" טוב מאוד, ומבטל את כל בעיות הרטיבות הנפוצות במבנים קיימים.

האם ההמפ שאתה משתמש בו מיוצר בפורטוגל?
לעת עתה אנחנו קונים את ההמפ שלנו בצרפת כי המכונה הדרושה כדי להפוך את הצמח לצורה העדינה שבה אנו משתמשים בבלוקים עדיין לא קיימת בפורטוגל (או ספרד). אנו עובדים על רכישה והרכבה של מכונה זו במפעל שלנו, כדי שנוכל להתחיל לעבוד רק עם קנבוס פורטוגלי, לתמוך ביצרנים מקומיים ולהרחיב את כל תעשיית ההמפ בפורטוגל.

מה היו הקשיים הגדולים ביותר ביישום הפרויקט שלך?
בניגוד לחברות אחרות שמייצרות בלוקים דומים, אנחנו לא מוסיפים שום סוג של מלט לא טבעי או תוספי התקשות. המשמעות היא שתהליך הייבוש והאיפור של הבלוקים אורך באופן טבעי עד 60 יום, מה שמציב אתגר אחסון לוגיסטי גדול, אך אנו מסרבים להתפשר על האיכות וההיבטים האקולוגיים של הבלוקים שלנו. אתגר נוסף הוא שזהו שוק חדש מאוד בפורטוגל ואנשים עדיין די מהססים לשנות את הדרכים השמרניות של חומרי ושיטות בנייה.

פרויקטים נולדים מרעיונות ונעשים על ידי אנשים. מי יצר את קנהמור?
אנחנו ארבעה אנשים שגרים באלנטחו, שחלמו ליצור עסק עם המפעל המדהים הזה באמת. אחד הביא את הרעיון, אחד הביא את המימון והשלישי הביא את היוזמה והעשייה. כיום, האנשים שגורמים לעסק הזה לעבוד הם באותה מידה העובדים המסורים שמייצרים בלוקים באיכות גבוהה מדי יום.

אילו גורמים הכתיבו את הבחירה של פורטוגל ושל קהילת קולוס, בעיריית אודמירה, להתקנת המפעל?
ראשית, זה האזור שבו אנו חיים ואנו רוצים לשלב את התשוקה הזו בחיינו, לא רק בתור עבודה. שנית, מדובר בשטח גדול מאוד, אלפי דונם של אדמה לא מנוצלת, שיכול להיות אידיאלי לגידול קנבוס, לעזור לחדש את האדמה ולספק עסקים לחקלאים מקומיים רבים.

תהליך הייבוש והריפוי של הבלוקים נמשך בדרך כלל עד 60 יום

האם Canhamor מתכוון להגיע לקנה מידה תעשייתי?
כן, כרגע אנחנו מפעל תעשייתי בינוני עם שבעה עובדי קבלן. יחד עם הרשויות המקומיות, אנו מפתחים תהליך לבניית מפעל רחב היקף (מבלוקים המפ) להשגת כושר ייצור גדול בהרבה ולהעסיק הרבה יותר אנשים. אנו מתכוונים לבנות אותו כבר בשנת 2022. כאשר הוא יהיה מוכן ויהיה לנו את מכונות העיבוד הדרושות לעבודה עם ההמפ המקומי, נהיה באמת תעשיית אפס פסולת, כאן בקולוס, אלנטחו. 

מהו היעד העיקרי של גושי ההמפ שלך? השוק המקומי, הלאומי או היצוא?
אנחנו מתכוונים למכור את הבלוקים שלנו בעיקר בחצי האי האיברי, כדי שנוכל לשמור על טביעת רגל פחמנית שלילית ולהתמקד בפרויקטים קרובים ומקומיים ככל האפשר.