ז'ואאו גאמה: "הניצחון הגדול הוא שהאו"ם יכיר בערך הרפואי של קנאביס"

בעניין ה סיווג מחדש של קנאביס לאחרונה על ידי הוועדה לסמים נרקוטיים של האו"ם (או"ם), ב-3 בדצמבר האחרון, CannaReporter שוחח עם עורך הדין והפרופסור ז'ואאו טבורדה דה גאמה, כדי להבין מה יהיו ההשפעות המעשיות של החלטה היסטורית זו ואיזה מצב יהיו CBD והכנות עם פחות מ-0,2% THC, שעדיין נמצאים נתון לבדיקה, ותקנתו עדיין מעוררת בלבול רב.

האו"ם אישר את המלצת ארגון הבריאות העולמי למשוך את הקנאביס והשרף שלו מהנספח הרביעי לאמנת 1961 ("החומרים המסוכנים ביותר ובעלי ערך רפואי או טיפולי נמוך או מוגבל מאוד"), והשאיר אותו רק בנספח I ("חומרים בעלי תכונות ממכרות מהווים סיכון להתעללות חמורה")... מה מייצג הסיווג החדש הזה מבחינה מעשית עבור תעשיית הקנאביס הרפואי, עבור מטופלים המשתמשים בו למטרות טיפוליות, ואפילו עבור אלה המשתמשים בו לפנאי?

הניצחון הגדול הוא של האו"ם, באמצעות ה-CND, להכיר באופן חד משמעי בערך הרפואי של צמח הקנאביס ותמציותיו (ולא מולקולות סינתטיות). למטופלים ולתעשייה, זה רלוונטי רק באותן מדינות שבהן עדיין אין קנאביס רפואי, כי החלטה זו מוציאה את הטיעון הקלאסי של מדינות שעדיין אין להן תוכניות קנאביס רפואי, שהאו"ם או האמנות אינן מאפשרות זאת. להתקיים.קנאביס רפואי. עבור מדינות כמו גרמניה, פורטוגל, בריטניה או קנדה, זה רק אישור מה הפרלמנטים שלהם הממשלות החליטו לפני כמה שנים. אך מעבר לכך, באופן סמלי, חשוב לראות גוף מדיניות סמים אולטרה-שמרני נותן איתות לגבי סכנת הקנאביס, עם ביטול נספח IV. אבל זה לא משתנה הרבה יותר מזה, כי הסיווגים המופיעים בנספחים נותרו מיושנים מאוד מול המדע, המציאות וכמובן מה שצריך להיות מדיניות סמים המבוססת על זכויות אדם ולא על דעות קדומות או מדיניות ציבורית. של לפני למעלה ממאה שנים. אגב, מדאיג שבמערכת האומות המאוחדות מתקיימים במקביל בממגורות נפרדות לכאורה מדיניות סמים איסור ומיושנת, ופעולה ראויה בענייני זכויות אדם. אבל שתי ההמיספרות הללו של המוח של המוסד נשארות גב אל גב.

אמצעי נוסף שנדחה היה אי הכללת תמציות ותמציות קנאביס מהנספח I ומהאמנות, שכן סיווג זה קשה לפירוש, שכן לחלקם עשויות להיות תכונות פסיכואקטיביות ואחרות לא (5.4). ההצעה, על פי WHO ו-ECDD האם "תיווצר ערך חדש בנספח III לאמנה משנת 1961 עם תכשירים פרמצבטיים של קנאביס שאינם מהווים סיכון לבריאות הציבור"... האם אתה מסכים עם זה? האם לדעתך ההחלטה הגיונית לאור אישור הצעד הקודם?

עקבתי אחר הדיון בנושא זה ואחרי עמדות המדינות השונות. לדעתי, זה המלצה הייתה הגיונית לחלוטין שכן "תמציות ותמיסות" אינן מונחים מוגדרים, מה שגרם לקשיים מעשיים בשליטה בינלאומית לאורך השנים, עבור ממשלות ותעשייה; מצד שני, "תמציות ותמיסות" הן כבר "תכשירים" של קנאביס וככאלה, כבר כפופים לפיקוח בינלאומי לפי סעיף 2 לאמנה. המלצה זו תבהיר שהם נתונים לפיקוח, ותסיים את הדיון במה הם תמציות או תכשירים. אך מדינות רבות חששו שבאישור ההמלצה תיפתח דלת ל-CBD, או תכשירים אחרים ללא THC, או אפילו ל-BHO (שמן בוטאן).

המלצה 5.5, שהציעה להוסיף את הערת השוליים הבאה לנספח I לאמנת 1961, לא אושרה גם היא: "תכשירים המכילים בעיקר קנבידיול ולא יותר מ-0,2% דלתא-9-טטרהידרוקנבינול אינן בשליטה בינלאומית" (44 הצבעות נגד, 6 בעד ו-3 נמנעים). אם CBD, כביכול, אינו נתון לפיקוח בינלאומי, מה הסיבה מאחורי המלצת WHO זו, מצד אחד, ומצד שני, מה לדעתך נובע מדחייתן של רוב המדינות החברות? 

אני לא חושב ש-CBD אינו נתון לשליטה. להיפך, האופן שבו מנוסחת האמנה מצביע בבירור על הרעיון שה-CBD נתון לשליטה, שהיא למעשה עמדת ה- INCB [המועצה הבינלאומית למלחמה בסמים] מה יש, כידוע, סמכויות של "שומר האמנות". ההצבעה המפורשת שלא לקבל המלצה זו היא הוכחה לכך שגם רוב המדינות מבינות זאת, כפי שהחליטו בשנים האחרונות מספר בתי משפט במספר מדינות ורשויות משטרה ורגולציה. שימו לב שפחות משבועיים לאחר ה החלטת CJEU בתיק Kanavape (C-663/18), כל 12 מדינות האיחוד האירופי עם הצבעת CND הצביעו נגד המלצה 5.5. אני חושב שזה נובע מהרבה בלבול בנושא, אבל גם כמה פחדים לגיטימיים לגבי תעשיית ה-CBD, החשש מהמרת CBD ל-THC, והבהלה החברתית שעלולה ליצור את קיומם של צמחים (פרחים) במחזור ב. כל דבר דומה (מראה, ריח וכו'), חוץ מה-THC. לרשויות אכיפת החוק יש השפעה על האופן שבו מדינות מצביעות ל-CND. זו הייתה הצבעה מאוד אקספרסיבית נגד CBD (שימו לב שמתוך 12 המדינות, 11, מלבד הונגריה, הצביעו בחיוב על המלצה 5.4 להסיר תמציות ותמציות מהנספח I). עם זאת, אני מבין שזה בסיסי להתקדם לקראת רגולציה אירופית על CBD, יצירת תקנים עבור התעשייה, מחליטים בבקשות של Novel Foods תלויות ועומדות ב-EFSA (הסוכנות האירופית לבטיחות מזון). מה שמכונה תעשיית ה-CBD חייבת לכבד את המסגרות החוקיות לשימושים המיועדים ל-CBD (רפואה, קוסמטיקה, מזון, טבק).